מדרש תנחומא, וארא ט׳Midrash Tanchuma, Vaera 9
א׳רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: פַּרְעֹה הָרָשָׁע עָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, הוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ כְלוּם. הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ עָלָיו אֱלוֹהַּ. וּמִנַּין שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי (יחזקאל כט, ג) לְפִיכָךְ יִרְאֶה אוֹתְךָ וְיֹאמַר שֶׁזֶּה אֱלוֹהַּ.
1
ב׳פַּרְעֹה הָיָה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלֹהוֹת וְנִבְעֲלוּ כַּנָּשִׁים, וְאֵלּוּ הֵן: חִירָם וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְיוֹאָשׁ וּפַרְעֹה. חִירָם מִנַּיִן? דִּכְתִיב: בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי (יחזקאל כח, ב). וּמִנַּיִן שֶׁנִּבְעַל כַּנָּשִׁים? שֶׁנֶּאֱמַר: גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָּךְ (יחזקאל כח, יז), לְרַעֲוָא בָּךְ, יַעַבְדוּן רְעוּתְהוֹן בָּךְ.
2
ג׳נְבוּכַדְנֶצַּר מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ? דִּכְתִיב: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן (ישעיה יד, יד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר (ישעיה יד, טו). מֶה עָשָׂה לוֹ? הִגְלָהוּ לַמִּדְבָּר עַד שֶׁהוּא בְּמַלְכוּתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ עֵשֶׂב כַּבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָךְ (דניאל ד, כב). וְהָיוּ בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת רוֹאִין אוֹתוֹ בִּדְמוּת בְּהֵמָה וְהוֹלְכִין וּבוֹעֲלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן (חבקוק ב, יד). יְחִיתַן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. וְעַל כָּל זֹאת וּלְבַב אֱנִישׁ יְהִיב לֵהּ, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, וְהַיּוֹם נִבְעָל לַחַיּוֹת וְלַבְּהֵמוֹת. וּכְתִיב בֵּהּ: וְלִקְצַת יוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב וּלְעִלָּאָה בָּרְכֵת וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת דִּי שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם וּמַלְכוּתֵהּ עִם דָּר וְדָר (דניאל ד, לא).
3
ד׳יוֹאָשׁ מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ? דִּכְתִיב: וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לַמֶּלֶךְ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם (דה״ב כד, יז). מַהוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ? שֶׁעֲשָׂאוּהוּ אֱלוֹהַּ. אָמְרוּ לוֹ: אִלּוּלֵי שֶׁאַתָּה אֱלוֹהַּ, לֹא יָצָאתָ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לָהֶם: כָּךְ הוּא, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לֵעָשׂוֹת אֱלוֹהַּ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּבְעַל כַּנָּשִׁים? דִּכְתִיב: וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וְגוֹ' וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים (דה״ב כד, כג כד). אַל תְּהֵא קוֹרֵא שְׁפָטִים אֶלָּא שִׁפּוּטִים. וּכְתִיב: וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים, הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים (דה״ב כד, כה).
4
ה׳פַּרְעֹה מִנַּיִן שֶׁנִּבְעַל כַּנָּשִׁים? שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו (ירמיה מד, ל). מַהוּ חָפְרַע? שֶׁהָיָה זָכָר וּפָרַע עַצְמוֹ כַּנְּקֵבָה. חָפְרַע, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח). וְכֵן הַנָּבִיא אוֹמֵר: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים (ישעיה יט, טז) וּמִי גָּרַם לוֹ? עַל שֶׁאָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. לָמָּה, כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם (קהלת ה, ז). אָמַר לוֹ: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, לֵךְ וַעֲשֵׂה מִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁחָץ בָּעוֹלָם עַל שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ (איוב מא, כו).
5
ו׳וְכִי גָּבוֹהַּ רוֹאֶה וְהַשָּׁפָל אֵינוֹ רוֹאֶה. וְהָא כְּתִיב: עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד, י). אֶלָּא אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אֵלּוּ הַגַּאַוְתָנִין שֶׁעוֹשִׂין עַצְמָן אֱלוֹהוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵהֶן שֶׁחָצִים בָּעוֹלָם, כְּגוֹן נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמִן בְּנֵי אֲנָשָׁא טְרִיד וְלִבְבֵהּ עִם חֵיוְתָא שַׁוִּיוּ וְעִם עֲרָדַיָּא מְדוֹרֵהּ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יְטַעֲמוּנֵהּ וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי יְדַע דִּי שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּין יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ.
6
ז׳וְכֵן סַנְחֵרִיב נִתְגָּאָה וְנַעֲשָׂה שֶׁחָץ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאָךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים (מלכים ב יט, לה). לְכָךְ כְּתִיב: אֶת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה שַׁחַץ שֶׁל גַּאַוְתָנִים לְכָל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה' וְגוֹ' (ירמיה כג, כד).
7
ח׳אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשֵׁב אָדָם בְּזָוִית בֵּיתוֹ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת. בְּיוֹתֵר אִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרָה, שֶׁאֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'.
8
ט׳וּמַהוּ? הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא. (ירמיה כג, כד) אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: אֲנִי מְמַלֵּא מִמֶּנּוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וּמַרְאֶה שִׁבְחָן לַבְּרִיּוֹת. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, לָמָּה? כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְגוֹ'. (קהלת ה, ז). אָמַר לוֹ: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, לֵךְ וְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ וְהָבֵא עָלָיו עֶשֶׂר מַכּוֹת. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אָבִיא עָלָיו אֶת הַמַּכּוֹת? אָמַר לוֹ: אֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַמַּטֶּה מִשְׁקַל אַרְבָּעִים סְאָה הָיָה, וְשֶׁל סַנְפִּירִינוֹן הָיָה, וְעֶשֶׂר מַכּוֹת חֲקוּקוֹת עָלָיו נוֹטָרִיקוֹן דְּצַ״ךְ עֲדַ״שׁ בְּאַחַ ״ב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּטַּקְסִין הַזֶּה הָבֵא עָלָיו אֶת הַמַּכּוֹת.
9