מדרש תנחומא, ויקהל א׳Midrash Tanchuma, Vayakhel 1
א׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַד כַּמָּה חַיָּב אָדָם הַמְטַפֵּל בַּכִּלְאָיִם. כָּךְ תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ (ויקרא יט, יט), אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי מֵאָה כֵּלִים אָסוּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ. אֲבָל אִם פֵּרַשׂ אוֹתוֹ תַחְתָּיו בִּלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹגֵעַ בְּשָׂרוֹ בְּכִלְאַיִם, מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. עָלֶיךָ לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַצִּיעָן תַּחְתֶּיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ מִצְוֹתַי וְחֻקּוֹתָי. לָמָּה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל כָּל מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ לְשָׁמְרוֹ. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד. עָשָׂה מִצְוֹת הַרְבֵּה, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָכִים הַרְבֵּה לְשָׁמְרוֹ, כִּי מַלְאָכָיוּ יְצַוֶּה לָּךְ וְגוֹ' (תהלים צא, יא). כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה בַּמִּצְוֹת, הוּא קֹנֶה שֵׁם טוֹב לְעַצְמוֹ. אַתְּ מוֹצֵא שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם, אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִין לוֹ בְּנֵי אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ. טוֹב מִכֻּלָּן מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ.
1
ב׳תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי בְּצַלְאֵל עַל יְדֵי שֶׁקָּנָה שֵׁם טוֹב, זָכָה שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וּכְתִיב: נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב, מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב (משלי כב, א). מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל.
2
ג׳זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז, א). אָמְרוּ לִשְׁלֹמֹה, מַהוּ טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין מִי הוּא. נִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב, מַשְׁפִּיעַ מַעֲשֵׂים טוֹבִים, בָּאִין יִשְׂרָאֵל מִטַּפְּלִין עִמּוֹ, עוֹשִׂין עִמּוֹ גְּמִילוּת חֶסֶד. מַכְרִיזִין שִׁבְחָם וְאוֹמְרִים: פְּלוֹנִי זֶה כַּמָּה צְדָקוֹת כַּמָּה תוֹרָה כַּמָּה מִצְוֹת עָשָׂה, מִשְׁכָּבוֹ תְהֵא עִם הַצַּדִּיקִים.
3
ד׳וְלָמָּה לֹא אָמַר, טוֹב שֵׁם מִיֵּין הַטּוֹב וּמִדְּבַשׁ הַטּוֹב, וְהִנִּיחַ כָּל הַמַּשְׁקִין וְאָמַר מִשֶּׁמֶן טוֹב. אֶלָּא מַה הַשֶּׁמֶן אַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם שֶׁהוּא עוֹלֶה וְצָף לְמָעְלָה אֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִין אַתְּ נוֹתֵן לְתוֹכָן מַיִם וְהֵן בּוֹלְעִין, כָּךְ בַּעַל שֵׁם טוֹב.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. שֵׁם טוֹב עוֹלֶה, וְשֶׁמֶן טוֹב יוֹרֵד. שֵׁם טוֹב עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ (בראשית יב, ב). וְשֶׁמֶן טוֹב יוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד (תהלים קלג, ב). שֶׁמֶן טוֹב, לְפִי שָׁעָה. וְשֵׁם טוֹב, לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ (תהלים עב, יז). וְכֵן אַתְּ אוֹמֵר בִּנְבִיאִים וַחֲכָמִים. שֶׁמֶן טוֹב כָּלֶה, וְשֵׁם טוֹב אֵינוֹ כָלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת (ישעיה נו, ה).
5
ו׳שֶׁמֶן טוֹב, בַּעֲשִׁירִים. וְשֵׁם טוֹב, בַּעֲנִיִּים וּבַעֲשִׁירִים. שֵׁם טוֹב, בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים. וְשֶׁמֶן טוֹב, בַּחַיִּים. שֶׁמֶן טוֹב, כַּמָּה הוֹלֵךְ, מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין. וְשֵׁם טוֹב, מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ. שֶׁמֶן טוֹב נוֹפֵל עַל הַמֵּת וְהוּא מַבְאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ (קהלת י, א). וְשֵׁם טוֹב, נוֹפֵל עַל הַמֵּת וְאֵינוֹ מַבְאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְכַפָּיו עַל כַּפָּיו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד (מלכים ב ד, לד). דָּבָר אַחֵר, שֶׁמֶן טוֹב נוֹפֵל עַל הַמַּיִם וְהוּא נִדָּח, שֵׁם אֵינוֹ נִדָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה (יונה ב, יא). דָּבָר אַחֵר, שֶׁמֶן טוֹב נוֹפֵל עַל הָאוּר וְהוּא נִשְׂרָף, וְשֵׁם טוֹב נוֹפֵל עַל הָאוּר וְאֵינוֹ נִשְׂרָף, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ (דניאל ג, כו).
6
ז׳אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, מָצִינוּ שֶׁבַעֲלֵי שֶׁמֶן טוֹב נִכְנְסוּ לִמְקוֹם הַחַיִּים וְיָצְאוּ מֵתִים. וּבַעֲלֵי שֵׁם טוֹב נִכְנְסוּ לִמְקוֹם הַמֵּתִים וְיָצְאוּ חַיִּים. נָדָב וַאֲבִיהוּא נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, וְהֵם מְשׁוּחִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וּכְתִיב: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם (ויקרא י, ב). חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה עָלוּ לְאַתּוּן נוּרָא וְיָצְאוּ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן גּוֹא נוּרָא (דניאל ג, כו). וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז, א). נוֹלְדָה מִרְיָם, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין. מֵתָה, נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר. נוֹלַד אַהֲרֹן, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין. מֵת, נִסְתַּלֵּק עַמּוּד הֶעָנָן. נוֹלַד בְּצַלְאֵל, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין. נִתְמַנָּה לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, יָדְעוּ אוֹתוֹ הַכֹּל. טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, טוֹב שְׁמוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל מִבְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. שֶׁבְצַלְאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלָיו, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל.
7
