מדרש תנחומא, ויחי ט״וMidrash Tanchuma, Vayechi 15
א׳כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. אֲבָל לְהַלָּן כְּתִיב: שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד (בראשית יז, כ). וְאֵלּוּ שְׁבָטִים עַל סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּלָּיְלָה. וְכֵן הַמַּזָּלוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַבְנֵי הָאֵפוֹד. לְפִיכָךְ כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר.
1
ב׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵן. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וְהֵן אַרְבָּעָה עָשָׂר. אֶלָּא כְּשֶׁלֵּוִי נִמְנֶה עִמְּהֶן, אֵינָן נִמְנִין עִמּוֹ. וּכְשֶׁאֵין לֵוִי נִמְנֶה עִמָּהֶן, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה נִמְנִין שֵׁבֶט אֶחָד. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: לִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע, לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל (במדבר א, י). הֱוֵי, כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
2
ג׳וְאַף רִבְקָה רָאֲתָה אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ (בראשית כה, כג), הֲרֵי שְׁנַיִם. וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הֲרֵי אַרְבָּעָה. וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הֲרֵי שִׁשָּׁה. וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הֲרֵי שְׁמוֹנָה. וְהִנֵּה תוֹמִים, הֲרֵי עֲשָׂרָה. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן, וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר.
3
ד׳וְאִית דְּמַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, לָמָּה זּה, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּמֵעֶיהָ, אָמְרָה, כָּךְ אֲנִי מִצְטַעֶרֶת בִּשְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁנֵים עָשָׂר עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנִּי, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי.
4