מדרש תנחומא, וישב א׳Midrash Tanchuma, Vayeshev 1
א׳כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיֵּשֶׁב, לְשׁוֹן צַעַר הוּא. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְגוֹ', וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת (בראשית מז, כט). וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק וְגוֹ', וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא (שמות לב, כח). וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים (בראשית לז, כה). וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח (מלכים א ה, ה), וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה (מלכים א יא, יד). וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת (במדבר כה, א). וְכֵן אַתָּה פּוֹתֵר אֶת כֻּלָּם בָּרָעָה הַזּוֹ. וְאַף כָּאן וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה.
1
ב׳מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו נִתְיָרֵא, אָמַר מִי יוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אַלּוּפִים אֵלּוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִגְמַלִּים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ טְעוּנִין פִּשְׁתָּן, הָיָה עוֹמֵד הַנַּפָּח וְתָמֵהּ וְאָמַר הֵיכָן יִכָּנֵס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה. פִּקֵּחַ אֶחָד הָיָה שָׁם, אָמַר לוֹ מַה לְּךָ לִתְמוֹהַ, נִיצוֹץ אֶחָד יֵצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ וִיכַלֶּה אוֹתוֹ. אַף כָּךְ, כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, נִתְיָרֵא. אָמַר, מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִי כְּנֶגֶד אֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גֵּץ שֶׁלְּךָ יְכַלֶּה אוֹתָם וְזֶה יוֹסֵף, דִּכְתִיב: וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וְגוֹ' (עובדיה א, יח), לְכָךְ כְּתִיב וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וְגוֹ', אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִתְעַסֵּק הַכָּתוּב לִכְתֹּב יִחוּסֵיהֶם. וְכִי לֹא הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁיִּכְתֹּב אֶלָּא אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף לוֹטָן. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַסֵּק וּמִתְיַחֵס בְּיִחוּסֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה, לְהוֹדִיעַ לַבְּרִיּוֹת עִקָּרֵיהֶן וְנִוּוּלֵיהֶם. כֵּיצַד, כְּשֶׁבָּא לְיַחֵס אֶת בְּנֵי חָם, וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרוֹד, עָמַד לְהַכְעִיס, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר (בראשית י, ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְגוֹ' אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם וְגוֹ', אֵינוֹ אוֹמֵר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ אֶלָּא אֲשֶׁר יָצְאוּ, לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן כֻּלָּן בְּנֵי זִמָּה.
3
ד׳וְכֵן נִתְעַסֵּק בְּיִחוּס בְּנֵי עֵשָׂו, וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, לְהוֹדִיעַ נִוּוּלָן. שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֵן בְּנֵי זִמָּה, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפִי וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנַע וַעֲמָלֵק (דה״א א, לו). וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז (בראשית לו, יב), מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ. כֵּיצַד, הָיָה בָא אֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְעִבְּרָהּ וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ תִּמְנָע וּנְשָׂאָהּ כְּנוֹשֵׂא בִתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְהָיְתָה בִתּוֹ.
4
ה׳וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְגוֹ'. וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב, שֶׁהָיְתָה מִן אֱלִיפָז, וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שׁוּב שֶׁאֵין קַלְקָלָה אֶלָּא בְנֵי שֵׂעִיר, דִּכְתִיב: אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה (בראשית לו, כא). וּלְהַלָּן עוֹשֶׂה עֲנָה בֶּן צִבְעוֹן, הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא וְגוֹ' (בראשית לו, כד). מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ אֶת עֲנָה, נִמְצָא שֶׁהָיָה אָחִיו וּבְנוֹ. שׁוּב בָּא אֶל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה וְיָצְתָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו (בראשית לו, יד), וּנְשָׂאָהּ עֵשָׂו לְאִשָּׁה. וּלְפִי שֶׁהָיוּ כֻלָּם בְּנֵי זִמָּה, פֵּרְשָׁם הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ נִוּוּלָם.
5
ו׳אֲבָל יִשְׂרָאֵל, קֵרְבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּקְרָאָן חֶבֶל וְנַחֲלָה וָחֵלֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ (דברים לב, ט). וּכְתִיב: וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים (שמות יט, ה). וּכְתִיב: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (ירמיה ב, כא). וְלָמָּה נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְּחִלָּה בְּיִחוּסֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְגָּלִית מֻשְׁלֶכֶת בְּתוֹךְ הֶעָפָר וּבְתוֹךְ הַצְּרוֹרוֹת. הֻצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּעָפָר וּבִצְרוֹרוֹת לְהוֹצִיא אֶת הַמַּרְגָּלִית מִתּוֹכָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ לַמַּרְגָּלִית, הִנִּיחַ אֶת הֶעָפָר וְאֶת הַצְּרוֹרוֹת וְנִתְעַסֵּק בַּמַּרְגָּלִית.
6
ז׳כָּךְ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹרוֹת לְשֶׁעָבַר וּכְלָלָן וּמַנִּיחָן, אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ, קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד וְגוֹ' (דה״א א, א-ב). וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת הַשְּׁנִיִּים, שֵׁם אַרְפַּכְשַׁד שֶׁלַח וְגוֹ'. וְהַתִּינוֹק נוֹטֵל אֶת הַסֵּפֶר וְקוֹרֵא עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם עַד נֹחַ בְּבַת אֶחָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, כְּמוֹ כֵן קוֹרְאָם בְּבַת אֶחָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמַּרְגָּלִיּוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הִתְחִיל מִתְעַסֵּק בָּהֶן. לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו לְפָרָשָׁה זוֹ.
7
ח׳דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, וַהֲלֹא רְאוּבֵן הוּא הַבְּכוֹר. אֶלָּא, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלוֹ לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה (דה״א ה, א). דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה יוֹסֵף דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל יַעֲקֹב כָּךְ עָבַר עַל יוֹסֵף. יַעֲקֹב קִנֵּא בוֹ עֵשָׂו אָחִיו, וְיוֹסֵף קִנְּאוּ בוֹ אֶחָיו. יַעֲקֹב גָּלָה לְחָרָן, יוֹסֵף גָּלָה לְמִצְרָיִם. יַעֲקֹב אָמַר, גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, וְיוֹסֵף אָמַר, כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי.
8