מדרש תנחומא, ויקראMidrash Tanchuma, Vayikra
א׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ (תהלים קג, כ). בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו, אֵלּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁנִּקְרְאוּ מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וְיוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם (במדבר כ, טז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים (דה״ב לו, טז). רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. שֶׁהוּא אוֹמֵר, גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, שֶׁהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה. רַבִּי יִצְחָק נַפְחָא אוֹמֵר, אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם גִּבּוֹרֵי כֹּחַ. רוֹאֶה שֶׁשָּׂדֵהוּ מֻפְקֶרֶת וְאִילָנוֹתָיו מֻפְקָרִים וְהַסְּיָגִים מְפֹרָצִים וְרוֹאֶה פֵּרוֹתָיו נֶאֱכָלִים, וְכוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי אוֹמֵר, מִי גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁאֵין גִּבּוֹר כְּמוֹתוֹ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַר סִינַי וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַדִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמַתְנוּ (דברים ה, כב), וּמֹשֶׁה לֹא נִזּוֹק. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ (יואל ב, יא) אֶלָּא עוֹמְדִין וְנִבְהָלִין. וְהַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ. כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ (יואל ב, יא), אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה (בראשית לב, ב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵיהּ (דניאל ז, י). וּמִי קָשֶׁה מֵהֶם. הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְּבָרוֹ (יואל ב, יא), זֶה צַדִּיק שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן יוֹצְרוֹ. וְאֵיזֶהוּ, זֶה מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, וְעָמַד וְנִזְדָּרֵז וְעָשָׂה מִשְׁכָּן. וְהָיָה עוֹמֵד מִבַּחוּץ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (שמות מ, לה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינוֹ דִּין שֶׁמּשֶׁה שֶׁעָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן יְהֵא עוֹמֵד מִבַּחוּץ וַאֲנִי מִבִּפְנִים, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. הֱוֵי, קָשֶׁה כֹּחָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ. וְכֵן בִּשְׁמוּאֵל כְּתִיב: וַיָּבֹא ה' וְיִתְיַצֵּב וַיִּקְרָא כְּפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, דַּבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ (ש״א ג, י). לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ. וְאִם תֹּאמַר, כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, בְּקוֹל נָמוּךְ הָיָה מְדַבֵּר, לְפִיכָךְ הָיָה יָכֹל מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ. לֹא הָיָה מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקוֹל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וּמֵתוּ בְּדִבּוּר רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ' (דברים ה, כב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ (שה״ש ה, ו). וּמִנַּיִן שֶׁבְּקוֹל מַתַּן תּוֹרָהּ הָיָה מְדַבֵּר. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, קוֹל ה' בַּכֹּחַ (תהלים כט, ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו (במדבר ז, פט), הַקּוֹל שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ בְּמַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קוֹל ה' שׁוֹבֵר אֲרָזִים (תהלים כט, ה), וּבוֹ הָיָה מְדַבֵּר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְעַל כָּל אֲמִירָה וְצִוּוּי. שֶׁמָּא תֹּאמַר, שֶׁנִּשְׁמַע הַקּוֹל לְיִשְׂרָאֵל מִבַּחוּץ. תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל, הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ בִּלְבַד. וְכִי מֵאַחַר שֶׁבְּקוֹל גָּבֹהַּ הָיָה מְדַבֵּר, לָמָּה לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים. לְפִי שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַדִּבּוּר שֶׁיֵּצֵא וְהָלַךְ אֵצֶל מֹשֶׁה וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבִיל שֶׁבּוֹ יוֹצֵא הַקּוֹל עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְמֹשֶׁה וְלֹא נִשְׁמַע לְכָאן וּלְכָאן, שֶׁנֶּאֱמַר: לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל (איוב כח, כה), שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַכֹּל בְּמִשְׁקָל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קוֹלוֹת (איוב כח, כו), שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ לְאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁיֵּלֵךְ אֵצֶל מֹשֶׁה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו, אֵלָיו הָיָה נִשְׁמָע וְלֹא לְאַחֵר. לְכָךְ נֶאֱמַר: גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ. וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב (משלי כה, ז). רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר, רְחַק מִן מְקוֹמְךָ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָה מוֹשָׁבוֹת שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה, וְאַל תַּעֲלֶה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְךָ רֵד. רַבִּי תַּנְחוּמָא אוֹמֵר, יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָּעַת (משלי כ, טו). מִתְּלָא אוֹמֵר, דַּעַת חָסַרְתָּ מַאי קָּנִיתָ, דַּעַת קָּנִיתָ מַאי חָסַרְתָּ. אַף מֹשֶׁה לֹא עָלָה עַד שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה.
1
ב׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה וְלֹא הִזְכִּיר בִּרְכַּת הַמִּינִים, מִנַּיִן שֶׁמַּחְזִירִין אוֹתוֹ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה, בְּכָל בְּרָכוֹת כֻּלָּן, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. טָעָה בְּבִרְכַּת הַמִּינִים, מַחְזִירִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ. וּמִפְּנֵי מָה מַחְזִירִין אוֹתוֹ. חַיְישִׁינַן שֶׁמָּא מִין הוּא, שֶׁאִם יְהֵא בּוֹ צַד מִינוּת, קִלֵּל עַצְמוֹ וְעוֹנִין הַקָּהָל אָמֵן. וְכֵן מִי שֶׁלֹּא אָמַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, מַחְזִירִין אוֹתוֹ, חַיְישִׁינַן שֶׁמָּא כּוּתִי הוּא. אָמַר רַב אַסֵּי, גֵּר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חוּץ מִדָּבָר אֶחָד, אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ דִּקְדּוּק אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, אַתָּה מוֹצֵא אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה עַל הַגֵּרִים, וּכְנֶגְדָן הִזְהִיר עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּיּוֹ שֶׁהִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה וּבָא אֶצְלְכֶם, אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁתֹּאהֲבֵהוּ, שֶׁאֲנִי אוֹהֲבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה וְגוֹ' (דברים י, יח).
2
ג׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד (משלי כט, כג). כָּל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר שְׂרָרָה, שְׂרָרָה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ. וְכָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִשְּׂרָרָה, שְׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו. שָׁאוּל בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִמְלֹךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה' הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ, וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים (ש״א י, כב). מַהוּ אֶל הַכֵּלִים. כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ דְּבַר הַמְּלוּכָה, אָמַר לָהֶם: אֵינִי רָאוּי לְמַלְכוּת, אֶלָּא שָׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים אִם אֲנִי רָאוּי. וְאִם לָאו, הַנִּיחוּ אוֹתִי. מִיָּד וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה'. מִיָּד הֶחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים. וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. וְכֵן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַכֵּלִים, אֵלּוּ אוּרִים וְתֻמִּים. וְהַבּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה, הַשְּׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם הַזֶּה (ש״א י, כד). וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל רָדַף אַחַר הַשְּׂרָרָה, וְהַשְּׂרָרָה בָּרְחָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֵךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וְגוֹ' (שופטים ט, א), וְהָרָגָם כֻּלָּם עַל אֶבֶן אַחַת וּמָלַךְ עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם. וּלְבַסּוֹף, וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וּבֵין אֲבִימֶלֶךְ, וְהָרְגָה אוֹתוֹ אִשָּׁה. וּמֹשֶׁה בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה (שמות ג, י), וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח (שמות ד, יג). אָמַר רַבִּי לֵוִי, שִׁבְעָה יָמִים הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה לְשָׁלְחוֹ. וְהוּא מְשִׁיבוֹ, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל וְגוֹ' (שמות ד, י). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁסּוֹפְךָ לֵילֵךְ. כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ וְאָמַר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלַח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדוּנִי (שמות ט, א), אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, מִי ה' (שמות ה, ב). הִתְחִיל מֹשֶׁה אוֹמֵר, אֲנִי כְּבָר עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָשַׁבְתָּ לְךָ, בֹּא דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם (שמות ו, יא). וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, לֵךְ אֶל פַּרְעֹה (שמות ז, טו), הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה (שמות ח, טז), לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה. לַסּוֹף הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וֶהֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, וְהוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן, וְהֶעֱלָה לָהֶם אֶת הַבְּאֵר, וְהִגִּיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאָמַר, מִכָּאן וָאֵילָךְ מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת. עָמַד וְיָשַׁב לוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, יֵשׁ לִי מְלָאכָה גְּדוֹלָה מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. יֵשׁ לְךָ לְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל טֻמְאָה וְטָהֳרָה, לְהַזְהִירָן הֵיאַךְ יִהְיוּ מַקְרִיבִין בָּנַי קָרְבָּן לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן. מֹשֶׁה בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה וְרָדְפָה אַחֲרָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד (משלי כט, כג), זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וּתְחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תהלים ח, ו). וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר דָּוִד, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים פט, כ). אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְצִוָּהוּ עַל עֵץ הַדַּעַת, הוּא לְעַצְמוֹ הָיָה בָּעוֹלָם. וְכֵן נֹחַ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, הוּא הָיָה תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו. וְכֵן אַבְרָהָם וְכֵן יִצְחָק וְכֵן יַעֲקֹב, יְחִידִים בָּעוֹלָם הָיוּ. אֲבָל מֹשֶׁה, כַּמָּה צַדִּיקִים הָיוּ עִמּוֹ, שִׁבְעִים זְקֵנִים וּבְצַלְאֵל וְחוּר וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַנְּשִׂיאִים, וְלֹא קָרָא אֶלָּא לְמֹשֶׁה. הֱוֵי, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ (תהלים קו, כג).
3
ד׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. מֵהֵיכָן קָרָא לוֹ, מֵאֹהֶל מוֹעֵד. יְהֵא שְׁמֵיהּ מְבֹרָךְ לְעָלַם, שֶׁמֵּנִיחַ הָעֶלְיוֹנִים וּבָחַר בַּתַּחְתּוֹנִים לִשְׁכֹּן בַּמִּשְׁכָּן בִּשְׁבִיל אַהֲבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה, כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (מ״א ח, כז). יֵשׁ פּוֹחֵר מִתְאַוֶּה לִכְלִי חֶרֶס כִּבְיָכוֹל, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא. אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת (תהלים פד, ג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה מֵאֹהֶל מוֹעֵד. גָּדוֹל הָיָה מֹשֶׁה, רְאֵה מַה כְּתִיב: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם (בראשית א, ה). וְכָאן: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. זוֹ קְרִיאָה וְזוֹ קְרִיאָה. מִי גָּדוֹל, הַשּׁוֹבֶה אוֹ הַנִּשְׁבֶּה. הֱוֵי אוֹמֵר, הַנִּשְׁבֶּה. רְאֵה מַה כְּתִיב: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם. וְאֵין אוֹר אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר (משלי ג, כג). וּמֹשֶׁה שָׁבָה כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי (תהלים סח, יט). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲשִׂיתִיךָ רֹאשׁ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְלָעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁיָּבֹאוּ הַצַּדִּיקִים לִטֹּל שְׂכָרָם, אַתָּה בָא בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל (דברים לג, כא).
4
ה׳וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים. כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִגֶּפֶן וּמִזַּיִת. לָמָּה, שֶׁהֵם עוֹשִׂין פֵּרוֹת מְשֻׁבָּחִים. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁבִּזְכוּת הַבָּנִים, אֲבוֹתֵיהֶם מִתְכַּבְּדִין. וְנֶפֶשׁ כִּי תַּקְרִיב. לֹא נֶאֱמַר נֶפֶשׁ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת אֶלָּא בְּמִנְחַת עָנִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ. אִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת. מַהוּ בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת. מַרְחֶשֶׁת, יֵשׁ לָהּ כִּסּוּי. מַחֲבַת, אֵין לָהּ כִּסּוּי. מַרְחֶשֶׁת, עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין. מַחֲבַת, צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין. חֲבִיתֵי כֹהֵן גָּדוֹל, לִישָׁתָן וַעֲשִׂיָּתָן בִּפְנִים וְדוֹחִין הַשַּׁבָּת, טְחָנָן וְהִרְקִידָן אֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבְּתוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. כָּל הַמְּנָחוֹת נִלּוֹשִׁין בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ. וְאִם הֶחְמִיצוּ שְׁיָרֶיהָ, עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' וְגוֹ'.
5
ו׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחְטָא. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ וּבָאָבָק שֶׁבְּרַגְלָיו, שֶׁלֹּא יִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ בְּחֻרְבָּנוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. בָּא לְהָקִישׁ שְׁמִירַת שַׁבָּת לַמִּקְדָּשׁ. וּמָה רָאָה לְהָקִישׁ שְׁמִירַת שַׁבָּת לַמִּקְדָּשׁ. כָּךְ שָׁנָה רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִירַת שַׁבָּת לְעוֹלָם, כָּךְ מוֹרֲאַת מִקְדָּשׁ לְעוֹלָם. וּשְׁלֹמֹה צָוַח, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע (קהלת ג, טז), כָּךְ שְׁלֹמֹה הָיָה צוֹפֶה הֵיאַךְ הָרְשָׁעִים מְעַוְּתִין הַמִּשְׁפָּט בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְרָאָה שְׁלֹמֹה מָקוֹם שֶׁהָיוּ סַנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִין וְדָנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְדִינֵי מַכּוֹת וְדִינֵי מָמוֹנוֹת וְטֻמְאוֹת וּטְהָרוֹת, שֶׁהָיוּ מְשַׁקְּצִין. בֹּא וּרְאֵה מַה כְּתִיב: וַיָּבֹאוּ כָּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר נְבוּ שַׂרְסְכִים רַב סָרִיס וְגוֹ' (ירמיה לט, ג). עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ (איכה ה, יח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה קוֹרֵא הַנִּכְנָסוֹת וְאֵינְךָ קוֹרֵא אֶת הַיּוֹצְאוֹת, מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע. אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא (שם ב, כ). הֲרֵי דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מֻשְׁלָךְ עַל הָאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה, עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ (יחזקאל כד, ז). דָּבָר אַחֵר, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, זֶה שַׁעַר הָאֶמְצָעִי שֶׁסַּנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם. שָׁמָּה הָרֶשַׁע, טָבְעוּ בָּאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ (איכה ב, ט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע (קהלת ג, טז), מָקוֹם אֶחָד הָיָה לְצַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַמְיֻחָד לַשְּׁכִינָה, וְהִרְשִׁיעוֹ מְנַשֶּׁה וְעָשָׂה צֶלֶם בְּתוֹכוֹ. דָּבָר אַחֵר, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָאתִי אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהִיא נְתוּנָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי (איוב יב, י). וְאַף הַמִּשְׁפָּט נָתוּן בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאחַז בַּמִּשְׁפָּט יָדִי (דברים לב, מא). וְלֹא נָתַתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּצַד הַדִּין, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רוֹאָה מַה מְּתֻקָּן לָהּ וְלֹא תֶּחְטָא, וְהִיא חָטְאָה. שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שֶׁהַנֶּפֶשׁ נְתוּנָה בְּצַד הַדִּין, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחְטָא. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא (משלי יט, ב), מִי שֶׁחָטָא אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ סִימָן יָפֶה לוֹ. כֵּיצַד, הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת, אֶחָד שֶׁל נָכְרִי וְאֶחָד שֶׁל יִשְׂרָאֵל. נִכְנַס לְאוֹתָהּ שֶׁל נָכְרִי בְּלֹא דַּעַת, לֹא טוֹב. נִכְנַס בְּמֵזִיד, נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּה, הָיוּ לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְּרָכִים, אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. הַקְּצָרָה מְלֵאָה צְרוֹרוֹת וְהָאֲרֻכָּה אֵין בָּהּ צְרוֹר. הִנִּיחַ הָאֲרֻכָּה וְהָלַךְ בַּקְּצָרָה בְּשַׁבָּת, עָלָיו נֶאֱמַר, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. לֹא יֵצֵר אָדָם עַל עֲבֵרָה שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵג, אֶלָּא שֶׁנִּפְתַּח לוֹ פֶּתַח שֶׁיֶּחְטָא וַאֲפִלּוּ בְּמֵזִיד. וְלֹא יִשְׂמַח אָדָם עַל מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ, אֶלָּא עַל מִצְוֹת הַרְבֵּה שֶׁעֲתִידוֹת לָבוֹא לְיָדוֹ. לְפִיכָךְ אִם חָטָא בְּשׁוֹגֵג, אֵין סִימָן יָפֶה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. וּמַה חוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג אֵין סִימָן טוֹב לוֹ, חוֹטֵא בְּמֵזִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעָלָיו נֶאֱמַר, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, שֶׁשׁ הִנָּה שָׂנֵא ה', עֵינַיִם רָמוֹת, לֵב חוֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, וְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה (שם ו, טז-יח), זֶה אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְצִדְקִיָּהוּ בֶּן מַעֲשֵׂיָה שֶׁהָיוּ חוֹטְאִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְלֹא דַּיָּם, אֶלָּא מִשֶּׁגָּלוּ לְבָבֶל, הָיוּ מוֹסִיפִין חֵטְא. וּמֶה עָשׂוּ בִּירוּשָׁלַיִם. נְבִיאֵי שֶׁקֶר הָיוּ, וְלֹא הֵנִיחוּ אֻמְּנוּתָן בְּבָבֶל, וְהָיוּ מְסַרְסְרִין זֶה לָזֶה בַּעֲבֵרוֹת. הָיָה אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה נִכְנָס אֵצֶל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת בְּבָבֶל, וְהָיָה אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִי לוֹמַר דָּבָר לְאִשְׁתְּךָ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ, הִכָּנֵס. הָיָה מִתְיַחֵד עִמָּהּ וְאוֹמֵר לָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַעֲמִיד מִמֵּךָ נְבִיאִים, לְכִי וְשַׁמְּשִׁי עִם צִדְקִיָּה בֶּן מַעֲשֵׂיָה וְהוֹלִידִי מִמֶּנּוּ נְבִיאִים. וְהָיְתָה שׁוֹמַעַת לוֹ, וּמְשַׁלַּחַת אַחַר צִדְקִיָּה וְהוּא בָּא וּמְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ. וְצִדְקִיָּה בֶּן מַעֲשֵׂיָה אַף הוּא כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה, הָיָה מְסַרְסֵר לְאַחְאָב, וְזוֹ אֻמְּנוּתָן שֶׁלָּהֶם. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה הָיוּ רְשָׁעִים. הוֹצִיאוּ לָהֶם שֵׁם בְּבָבֶל, שֶׁהֵם נְבִיאִים גְּדוֹלִים. הָיְתָה אִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת רוֹאָה אֶחָד מֵהֶם, אוֹמֶרֶת לוֹ, אִם נָבִיא אַתָּה, מָה אֲנִי מְעֻבֶּרֶת זָכָר אוֹ נְקֵבָה. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ, זָכָר. הָיָה יוֹצֵא לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֵר: נְקֵבָה תֵּלֵד פְּלוֹנִית. אִם יָלְדָה זָכָר, אוֹמֶרֶת נִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו שֶׁל נָבִיא. וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה, שְׁכֵנוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת לָהּ, כָּךְ אָמַר לָנוּ הַנָּבִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה לֵיצֵר לָךְ. הָיוּ עוֹשִׂין כָּךְ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁמוֹרַת אִשְׁתּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר. נִכְנַס צִדְקִיָּה אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִי אֵלַיִךְ לְכִי וְשַׁמְּשִׁי עִם אַחְאָב וְתוֹלִידִי נְבִיאִים. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא עַל דַּעַת בַּעֲלִי, אֶלָּא יָבֹא וְנוֹדִיעֶנּוּ, שֶׁהוּא חָפֵץ בְּדָבָר זֶה הָלְכָה אֵצֶל בַּעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ לִנְבוּכַדְנֶצַּר. שָׁלַח בִּשְׁבִילָם וּבָאוּ שְׁנֵיהֶם. וְאָמַר לָהֶם: כָּךְ אֲמַרְתֶּם לְאִשְׁתִּי. אָמְרוּ כֵן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה נְבִיאִים. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אֱלֹהֵיכֶם שֶׁהוּא שׂוֹנֵא זִמָּה. וְעַל שֶׁפָּרַץ זִמְרִי בְּזִמָּה, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף נָפְלוּ בִּשְׁבִילוֹ. וְאַתֶּם אוֹמְרִים כָּךְ. שֶׁמָּא חָזַר בּוֹ. אִם אַתֶּם נְבִיאֵי שֶׁקֶר אוֹ נְבִיאֵי אֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ. אֶלָּא כְּבָר בָּדַקְתִּי לַחֲנַנְיָה מִשָּׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְהִסַּקְתִּי לָהֶם אֶת הַכִּבְשָׁן שִׁבְעָה יָמִים וְנָפְלוּ לְתוֹכוֹ, וְיָצְאוּ חַיִּים וּשְׁלֵמִים. וְלָכֶם אֵינִי מַסִּיקוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד וְנַשְׁלִיךְ אֶתְכֶם לְתוֹכוֹ. אִם תִּנָּצְלוּ מִן הַכִּבְשָׁן, אֲנִי יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁאַתֶּם נְבִיאֵי אֱמֶת וְנַעֲשֶׂה עַל פִּיכֶם כָּל מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ. אָמְרוּ לוֹ: חֲנַנְיָה מִשָּׁאֵל וַעֲזַרְיָה שְׁלֹשָׁה הָיוּ וְאָנוּ שְׁנַיִם, וְהַנֵּס נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ כָּאן שְׁלִישִׁי כַּיּוֹצֵא בָּכֶם אָמְרוּ, יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהֵם חָשְׁבוּ בְּלִבָּם לוֹמַר, שֶׁעַל זְכוּתוֹ הֵם נִצֹּלִים. הֵבִיאוּ לִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן, הִשְׁלִיכוּהוּ עִמָּהֶם לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן. שְׁנֵיהֶם נִשְׂרְפוּ, וִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ (זכריה ג, ב). וּמִן אַחְאָב וְצִדְקִיָּה, לֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכָל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאַחְאָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ (ירמיה כט, כב). מִי גָּרַם לִרְשָׁעִים אֵלּוּ לִישָּׂרֵף. עַל שֶׁרָצוּ בְּרַגְלֵיהֶם אַחַר הַתּוֹעֵבוֹת וַעֲבֵרוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא (משלי יט, ב). וְאַף עַל פִּי כֵן, גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב (שם). לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶּחְטָא בִשְׁגָגָה, הַנֶּפֶשׁ חָטְאָה. אָמַר הַכָּתוּב, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע (קהלת ג, טז). הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה מִן הַצֶּדֶק בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם לֹא עָוֹן וְלֹא חֵטְא וְהִיא חוֹטֵאת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחְטָא בִּשְׁגָגָה. וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, אֶחָד קַרְתָּנִי וְאֶחָד בֶּן פַּלְטְרִין שֶׁחָטְאוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַמֶּלֶךְ. הֶעֱלוּם לַבִּימָה, רָאָה שֶׁשְּׁנֵיהֶם חָטְאוּ חֵטְא אֶחָד. מֶה עָשָׂה. פָּנָה לַקַּרְתָּנִי, וּלְבֶן פַּלְטְרִין נָתַן אַפּוֹפְּסִין. אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ, שְׁנֵיהֶם חָטְאוּ חֵטְא אֶחָד, וְלַקַּרְתָּנִי פָּנִיתָ, וּלְבֶן פַּלְטְרִין נָתַתָּ אַפּוֹפְּסִין. אָמַר לָהֶם: לַקַּרְתָּנִי פָּנִיתִי, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ נִמּוּסֵי הַמַּלְכוּת מַה הֵם. אֲבָל בֶּן פַּלְטְרִין, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא עִמִּי וְיוֹדֵעַ עִסְקֵי הַמַּלְכוּת מַה הֵן וְהַחוֹטֵא אֶצְלִי אֵיזֶה דִּין יֵצֵא עָלָיו. אַף כָּךְ, הַגּוּף הוּא קַרְתָּנִי, וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב, ז). וְהַנֶּפֶשׁ, בֶּן פַּלְטְרִין מִלְּמַעְלָה, וְיִפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים (שם), וּשְׁנֵיהֶם חָטְאוּ. לָמָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַגּוּף לִהְיוֹת בְּלֹא נֶפֶשׁ. שֶׁאִם אֵין נֶפֶשׁ, אֵין גּוּף. וְאִם אֵין גּוּף, אֵין נֶפֶשׁ חוֹטֵא. לְפִיכָךְ פָּנָה לַגּוּף, וְנָתַן לַנֶּפֶשׁ אַפּוֹפְּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת (יחזקאל יח, ד). לְכָךְ הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחְטָא בִּשְׁגָגָה מִכָּל מִצְוֹת ה'. מַהוּ בִּשְׁגָגָה. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַחוֹטֵא בִּשְׁגָגָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵר עַל מִצְוֹת ה'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְכִי תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַּעֲשׂוּ וְגוֹ' (במדבר טו, כב). וְכֵן דָּוִד אָמַר, שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי, גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ וְגוֹ', וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב (תהלים יט, יג-יד), מֵחֵטְא גָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי. וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵן, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי (תהלים יט, טו). מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁכָּל הַחוֹטֵא בִּשְׁגָגָה, נִקְרָא חוֹטֵא. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. לְפִיכָךְ כְּתִיב נֶפֶשׁ כִּי תֶּחְטָא, לְפִי שֶׁהִיא מִלְּמַעְלָה, וְלֹא כָּתוּב אָדָם. לֶעָתִיד לָבֹא, מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאוֹמֵר לָהּ, לָמָּה עָבַרְתָּ עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְהִיא אוֹמֶרֶת, הַגּוּף עָבַר עַל כָּל הַמִּצְוֹת, מִיְצִיאָתִי מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא חָטָאתִי. חוֹזֵר וְאוֹמֵר לַגּוּף, לָמָּה חַטָּאתָ. אוֹמֵר לוֹ: הַנֶּפֶשׁ הִיא הַחוֹטֵאת, מִשֶּׁיָּצְאתָה מִמֶּנִּי שֶׁמָּא חָטָאתִי. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, מְבִיאָם שְׁנֵיהֶם וְדָנָן כְּאַחַת. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהָיָה בְּתוֹכוֹ עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְרִמּוֹנִים בִּכֻּרִיּוֹת. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אִם מוֹשִׁיב אֲנִי בֶּן אָדָם רוֹאֶה וּמְהַלֵּךְ לְשָׁמְרוֹ, הוּא אוֹכֵל לְעַצְמוֹ אֶת הַבִּכֻּרִיּוֹת. מֶה עָשָׂה. הוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנַיִם שׁוֹמְרִים, אֶחָד סוּמָא וְאֶחָד פִּסֵּחַ. שָׁמְרוּ הַפַּרְדֵּס, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים וְהֵם מְרִיחִים הַבִּכֻּרִיּוֹת. אָמַר הַחִגֵּר לַסּוּמָא, בִּכֻּרִיּוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, בֹּא וְהַרְכִּיבֵנִי, נָבִיא וְנֹאכְלֵם. הִרְכִּיב חִגֵּר עַל סוּמָא, הֱבִיאָן וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם. לַיָּמִים בָּא הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ אֶת הַבִּכֻּרִיּוֹת לֹא מְצָאָן. אָמַר לַחִגֵּר, מִי אֲכָלָן. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לִי רַגְלַיִם. אָמַר לַסּוּמָא, אַתָּה אָכַלְתָּ אוֹתָם. אָמַר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לִי עֵינַיִם. הִרְכִּיב הַמֶּלֶךְ אֶת הַחִגֵּר עַל הַסּוּמָא, אָמַר לָהֶם: כְּעִנְיָן שֶׁגְּנַבְתֶּם אֶת הַבִּכֻּרִיּוֹת וַאֲכַלְתֶּם שְׁנֵיכֶם, כָּךְ אֲנִי דָּן אֶתְכֶם. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עוֹשֶׂה, מֵבִיא אֶת הַנְּשָׁמָה וְזוֹרְקָהּ בַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ (תהלים נ, ד). יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, זֶה הַנְּשָׁמָה. וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ, זֶה הַגּוּף. וְצָפָה דָּוִד הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הַבְּרִיּוֹת. הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, כְּשֶׁאַתָּה דָּן אֶת בְּרִיּוֹתֶיךָ, אַל תְּדִינֵנִי כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי (תהלים קמג, ב). אֶלָּא צְדָקָה עֲשֵׂה עִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ (שם יז, טו). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל יְדֵי יֵצֶר הָרַע שֶׁשּׁוֹלֵט בָּכֶם, הֱיִיתֶם חוֹטְאִים. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו, כו).
6
ז׳וְנֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֶל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אֶל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְגוֹ' (קהלת ה, א), אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מְחָרְפִין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּבְרְאוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, בַּחֲצִי הַשֵּׁם נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו, ד). וְלָמָּה לֹא נִבְרְאוּ בְּכָל הַשֵּׁם כֻּלּוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר בּוֹ אֶת הַשֵּׁם שָׁלֵם. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁמְּחָרְפִין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִנָּם. רְאֵה מַה כְּתִיב בַּקָּרְבָּנוֹת, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', עֹלָה לַה'. אֵינוֹ אוֹמֵר לַה' קָרְבָּן, לַה' עוֹלָה. וּבְנֵי אָדָם מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין שְׁמוֹ חִנָּם. לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְגוֹ' כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ. כִּי מִי יֹאמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשָּׁמַיִם וְאֵין בְּנֵי אָדָם עַל הָאָרֶץ. אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, כָּל זְמַן שֶׁהַחַלָּשׁ שֶׁבַּחַלָּשִׁים מִלְּמַעְלָה, הוּא מְנַצֵּחַ אֶת הַגִּבּוֹר מִלְּמַטָּה. צֵא וּלְמַד מֵאֲבִימֶלֶךְ, וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ (שופטים ט, נג). וְאִם הוּא הָיָה גִּבּוֹר שֶׁאֵין בְּכָל הַגִּבּוֹרִים כְּמוֹתוֹ וַהֲרָגַתּוּ אִשָּׁה מִלְּמַעְלָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רְאֵה מַה כְּתִיב בּוֹ, וְכָל דַּיְּרֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבַד וְגוֹ' (דניאל ד, לב), וְאוֹמֵר: כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא, מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ (תהלים מז, ג), וּבְנֵי אָדָם לְמַטָּה, עַל כֵּן יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ מְעַטִּים (קהלת ה, א). וּמֶה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. לִתֵּן יָדְךָ עַל פִּיךָ וְעַל אָזְנַיִם, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר וְלֹא לִשְׁמֹעַ. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא. וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד (משלי כט, כד). מִי גָּרַם לָאָדָם שֶׁיֹּאמַר עָלָיו זֶה, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא, אֶלָּא מִפְּנֵי מָה, שֶׁלֹּא בָּא וְהִגִּיד לֶחָכָם, פְּלוֹנִי גִּדֵּף שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְפִיכָךְ, אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה, חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַגַּנָּב נִתְפָּשׂ וְשֻׁתָּפוֹ עִמּוֹ מִתְחַיֵּב, כָּךְ מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ גִּדּוּפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ מַגִּיד, מִתְחַיֵּב עִמּוֹ. וְלֹא יֹאמַר אָדָם, מַה לָּשׁוֹן הָרַע אֲנִי אוֹמֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל דָּבָר, יֵשׁ בּוֹ לָשׁוֹן הָרַע. עַל קִלְלַת הַשֵּׁם אֵין בּוֹ לָשׁוֹן הָרַע לָמָּה. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בִּלְעֲדוֹ וְאַחֵר שׁוֹמֵעַ וְאִכְפַּת לוֹ. אֲבָל אִם מְקַלֵּל אָבִיו בְּפָנָיו, הֲלֹא הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ וְאוֹמֵר: לְאָבִי קִלַּלְתָּ. אָמַר מֹשֶׁה, הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכוֹנְנֶךָּ (דברים לב, ו). וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם בִּקַּשְׁתָּ, לְהָעִיד. וְאִם לָאו, אֲנִי מֵעִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא עֵד. וּמִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם ה' (ירמיה כט, כג). בֹּא וּרְאֵה, כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה, כָּתוּב בָּהֶן שְׁגָגָה, חוּץ מִפָּרָשָׁה זוֹ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ שְׁגָגָה. עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה, אֶל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא (קהלת ה, ה), כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְגוֹ' (קהלת ה, א). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנַיִם שֶׁרָגְמוּ אִיקּוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, אֶחָד שָׂכוּר וְאֶחָד בְּדַעְתּוֹ. נִתְפְּשׂוּ שְׁנֵיהֶם וְעָלוּ לַבִּימָה, וְנָתַן אַפּוֹפְּסִין לְבֶן הַדַּעַת, וּפָנָה לַשָּׂכוּר. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא חוֹטֵא, כְּתִיב עָלָיו שְׁגָגָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא בִּשְׁגָגָה, וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִּשְׁגָגָה, וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ. וְכֻלָּם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹטְאִים בִּשְׁגָגָה, מְבִיאִין קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה (במדבר טו, כו). אֲבָל הַמְגַדֵּף, נוֹטֵל אַפּוֹפְּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנוֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת (ויקרא כד, טז). וּכְתִיב: וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ (ירמיה ד, ב). וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַּעֲבֹד וּבוֹ תִּדְבַּק (דברים י, כ). וְאַחַר כָּךְ, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבַע (שם). אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, שֶׁתִּהְיֶה כְּאוֹתָן שְׁלֹשָׁה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְרֵא אֱלֹהִים, אַבְרָהָם, יוֹסֵף, אִיּוֹב. אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה (בראשית כב, יב). יוֹסֵף, דִּכְתִיב: אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא (שם מב, יח). וְאִיּוֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע (איוב ב, ג). אוֹתוֹ תַּעֲבֹד, שֶׁתִּהְיֶה עוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת. וּבוֹ תִּדְבַּק, שֶׁתְּכַבֵּד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּתְהַנֶּה אוֹתָם מִנְּכָסֶיךָ. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהִתַּרְתִּי לָכֶם לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת. אִם יֵשׁ בָּכֶם כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, אַתֶּם רַשָּׁאִין לִישָּׁבַע. וְאִם לָאו, אֵינְכֶם רַשָּׁאִין לִישָּׁבַע אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת. לֹא תִּהְיֶה כְּאוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, הִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל (ירמיה ז, ט). אֶלָּא קַיֵּם כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ וְאַחַר כָּךְ אַתָּה שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב, וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָּנוּד (שם ד, א). וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב אַחֲרָיו, וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת וְגוֹ'. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֲפִלּוּ עַל הָאֱמֶת אֵינוֹ יָפֶה לָאָדָם לְהִשָּׁבַע. לָמָּה, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, לֹא יְהֵא אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל פָּרוּץ בִּנְדָרִים, וְלֹא בִּשְּׂחוֹק, וְלֹא לְהַטְעוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבוּעָה לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ שְׁבוּעָה. מַעֲשֶׂה בְּהַר הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ שָׁם אַלְפַּיִם עֲיָרוֹת, וְכֻלָּם נֶחְרְבוּ עַל שְׁבוּעַת אֱמֶת, וְהִיא שֶׁל שָׁוְא. כֵּיצַד, הָיָה אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה, וְהוֹלְכִים וְעוֹשִׂין וּמְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָם. וְכֻלָּם נֶחְרְבוּ. וּמָה הַנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת כָּךְ, הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: נֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. וּכְשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדוּן אֶת הַבְּרִיּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אוֹתָם עִם מְכַשְּׁפִים וּמְנָאֲפִים וּבְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר (מ״א ג, ה). וּמְחַיְּבָן וּמוֹרִידָן לַגֵּיהִנָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּפֶה שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם לִהְיוֹת מְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִים לִשְׁמִי, אַתֶּם מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים וְנִשְׁבָּעִים בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר. שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת לְקַלֵּס אוֹתִי בְּרָאתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל פֹּעַל ה' לְמַעֲנֵהוּ (משלי טז, ד). וְלֹא דַּיְּכֶם שֶׁאֵין אַתֶּם מְקַלְּסִין אוֹתִי, אֶלָּא מֵחָרְפִים וּמְגַדְּפִים. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב, וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ (ישעיה נז, כ). מָה הַיָּם הַזֶּה הַגַּלִּים שֶׁבְּתוֹכוֹ מִתְגָּאִים וְעוֹלִים, וְכֵיוָן שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעַ לַחוֹל הוּא נִשְׁבָּר וְחוֹזֵר, וַחֲבֵרוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ אַף הוּא שֶׁנִּשְׁבָּר, וּמִתְגָּאֶה וְעוֹלֶה וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, כָּךְ הָרְשָׁעִים רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ וְהֵם מִתְגָּאִים. לְפִיכָךְ נִמְשְׁלוּ לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ. כָּךְ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁעָמְדוּ, דּוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ, דּוֹר הַמַּבּוּל, דּוֹר הַפְלָגָה, לֹא לִמְּדוּ אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ אֶלָּא מִתְגָּאִים, לְפִיכָךְ נִמְשְׁלוּ לַיָּם. וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכַל (ישעיה נז, כ), לָרְשָׁעִים, אֵין לָהֶם נוֹחַ וַהֲנָיָה בָּעוֹלָם. וְלַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם הַשְׁקֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנָן וְאֵין מַחֲרִיד (ירמיה ל, י). דָּבָר אַחֵר, וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, מָה הַיָּם הַזֶּה טִיטוֹ וְרִפְשׁוֹ עַל פִּיו, כָּךְ הָרְשָׁעִים סַרְיוֹתֵיהֶם, וְסִרְחוֹנָם עַל פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּיָּם נִגְרָשׁ, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט (ישעיה נז, כ). וְלֹא מִטּוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם שׁוֹמֵעַ חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, אֶלָּא מִתּוֹךְ עֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. אַתָּה מוֹצֵא שְׁלֹשָה דְּבָרִים בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם וּשְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ כוּ'. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם (איוב יב, כב), מַשְׂגִּא כְּתִיב. וַיְאַבְּדֵם, מוֹרִידָן לָאֲבַדּוֹן. וְהַצַּדִּיקִים רוֹאִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה (ישעיה סו, כד).
7
ח׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. לָמָּה אָמַר וַיִּקְרָא. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כְּשֶׁשָּׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא יָכֹל לָבוֹא, לְפִי שֶׁשָּׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּלְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד. לֵאמֹר. מַהוּ לֵאמֹר, לֵאמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן. לָמָּה אָמַר אָדָם וְלֹא אָמַר אִישׁ. יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי יֶחְטָא הָאָדָם, כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לַחֲטֹא, יַקְרִיב קָרְבָּן. לָמָּה נֶאֱמַר מִן הַבְּהֵמָה, כְּשֶׁאָמַר מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. אֶלָּא יִרְצֶה לוֹמַר, לְהַבְדִּילָן מִן הַבְּהֵמָה, שֶׁלֹּא יֵרֵד נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית כְּמוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁיּוֹרֶדֶת נַפְשָׁהּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מִי יוֹדֵעַ נֶפֶשׁ הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה (קהלת ג, כא). וְכֵן אֵין אָדָם יוֹדֵעַ. אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים (יואל ב, יד). וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ, מִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹטֵא, יָשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים וִיכַפֵּר לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו. מַהוּ וְנִחַם, אֶלָּא וַיִּנָּחֵם עַל הָרָעָה שֶׁדִּבֵּר לַעֲשׂוֹת לוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מִי הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ וְיָבִין וְיֵשׁ לוֹ דַּעַת וּבִינָה, יָבִין וְיֵדַע כִּי נֶפֶשׁ הָאָדָם עוֹלָה הִיא לְמַעְלָה לַמָּקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה מִשָּׁם, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה יוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. שֶׁכֵּן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ (קהלת יב, ז). וְאֵי זֶה רוּחַ שֶׁתָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. אֵלּוּ רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁעוֹמְדִין לְפָנָיו בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה, וְהוּא הַחַיִּים שֶׁאֵין עִמָּהּ מָוֶת, וְהַטּוֹבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ רָעָה. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, לְמַעַן יִיטַב לָךְ (דברים כב, ז), לְעוֹלָם. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ, לְמַעַן יִיטַב, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים (שם), לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ. וּשְׂכַר הַצַּדִּיקִים הוּא, שֶׁיִּזְכּוּ וְיִחְיוּ לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁזָּכָה לְטוֹבָה וּלְעֹנֶג. הַמָּקוֹם יְזַכֵּנוּ לְהִתְעַנֵּג בָּהּ עִם הַצַּדִּיקִים. וּכְבָר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁטּוֹבוֹת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְדָרְשָׁהּ וּלְאָמְרָהּ, וְאֵין יוֹדֵעַ גָּדְלָהּ וְיָפְיָהּ וְעָצְמָהּ, כִּי אֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא דִּמְיוֹן וּדְמוּת. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב, עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (ישעיה סד, ג). כְּלוֹמַר, הַטּוֹבָה שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָהּ עַיִן זוּלָתְךָ אֱלֹהִים. וְזֶה שֶׁקָּרְאוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים הָעוֹלָם הַבָּא, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מָצוּי עַתָּה. אֲבָל לָנוּ שֶׁהַיּוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ לָבוֹא. וּלְפִיכָךְ אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַבָּא, לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵא אָדָם מֵעוֹלָם הַזֶּה. וּמִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁזֶּה הָעוֹלָם אָבֵד וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין הַדָּבָר כֵּן. אֶלָּא שֶׁהַצַּדִּיקִים כְּשֶׁיּוֹצְאִים מֵעוֹלָם, מִיָּד עוֹלִים וְעוֹמְדִים בְּמַעֲלָה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ (תהלים לא, כ). וְשֶׁל רְשָׁעִים, שׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וְלֹא יִמְצְאוּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֵיהֶם, וְאֵינָהּ עוֹלָה לַמָּקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה מִשָּׁם עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, עַד שֶׁיִּכְלֶה הַגּוּף. מַה הִיא עוֹשָׂה. הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת עַל הַקֶּבֶר, וְקָשָׁה עָלֶיהָ רְאִיַּת הַגּוּף נִרְקָב וְשֶׁהוּא רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בַּיִת נָאֶה וְנוֹפֵל. מַה הוּא עוֹשֶׂה. הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁצּוֹמֵחַ בּוֹ קוֹצִים, וְכֻסּוּ פָּנָיו חֲרוּלִים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֶרְסָה, וּבוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עָלָיו בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא רוֹאֶה כָּךְ. וְכֵן הוּא הָרוּחַ שׁוֹטֵט בְּכָל הָעוֹלָם וְחוֹזֵר לַקֶּבֶר. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: קָשָׁה רִמָּה לַמֵּת, כְּמַחַט בַּבָּשָׂר הַחָי. וּמִנַּיִן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבַל (איוב יד, כב). הֱוֵי, הַבְּהֵמָה וִיאַבֵּד כִּבְהֵמָה. וּלְפִיכָךְ אָמַר, מִן הַבְּהֵמָה. וְאָמַר, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, לְפִי שֶׁיַּקְרִיבוּ מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרֵד נַפְשׁוֹ לְמַטָּה כִּבְהֵמָה. וְלָמָּה קְרֵיבִין קָרְבָּן מִן הָעוֹף וּמִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הַצֹּאן וּמִן הָעִזִּים וְלֹא מִן הַדָּגִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם מִן הָעוֹף עוֹלָה קָרְבָּנוֹ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹ הָאָדָם וְיוֹצְאִין מִבֶּטֶן אִמָּן כְּמוֹ הָאָדָם, מְכַפְּרִים עַל הָאָדָם. אֲבָל הַדָּגִים, בֵּיצִים הֵם וְיוֹצְאִין מֵהֶן וְחַיִּין. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל דְּמוּת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיַּבָּשָׁה, בָּרָא בַּיָּם בַּדָּגִים. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, מְמֻנֶּה הָיָה הַדָּג מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל (יונה ב, א). בְּיוֹם חֲמִישִׁי בָּרַח יוֹנָה מִפְּנֵי אֱלֹהָיו. וְלָמָּה בָּרַח. אֶלָּא שֶׁפַּעַם רִאשׁוֹנָה, שְׁלָחוֹ לְהָשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ דְּבָרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל (מ״ב יד, כה). פַּעַם שְׁנִיָּה, שְׁלָחוֹ לִירוּשָׁלַיִם לְהַחֲרִיבָהּ, וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וְנִחַם עַל הָרָעָה וְלֹא חָרְבָה, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ נְבִיא הַשֶּׁקֶר. פַּעַם שְׁלִישִׁית, שְׁלָחוֹ אֶל נִינְוֶה לְהַחְרִיבָהּ. דָּן יוֹנָה דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אָמַר יוֹנָה, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵם. עַכְשָׁו אִם אֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, מִיָּד יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. וּבְעֵת שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, מִיָּד יְרַחֵם, וְיִקְצֹף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּימֵי סַנְחֵרִיב כְּשֶׁבָּא רַבְשָׁקֵה לְחָרֵף אֱלֹהִים חַיִּים, אָמַר, אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם, עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, עַתָּה עַל מִי בָּטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי (מ״ב יח, כ). וְכִי תֹּאמְרוּן אֵלַי אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטַחְנוּ, הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו (מ״ב יח, כב). מֶה עָשָׂה חִזְקִיָּהוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכָל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמַע, פְּקַח ה' עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי (מ״ב יט, טו-טז). וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁמַעְתִּי (מ״ב יט, כ). הִנְנִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְגוֹ' (מ״ב יט, ז), וּבָא וְדַבַּר עִמֵּיהּ אַרְבַּע מֵאָה מַלְכִין אֲחִידֵי סַיְפִין וְרוֹמַחִין וְגוֹ'. וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וְיַשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, וַיִּסַּע וַיֵּלֵךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה (מ״ב יט, לה-לו). אָמַר לַחֲכָמִים, לָמָּה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: אַבָּא זָקֵן הָיָה לָהֶם וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם וּבָא לִשְׁחֹט בְּנוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה. אָמַר לָהֶם: שְׁחָטוֹ, אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶן, הוּא עַל שֶׁהָיָה רְצוֹנוֹ לְשָׁחְטוֹ, הָיָה אַהֲבָה בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהָיו. אָמַר, אֲנִי אֶשְׁחֹט אֶת בְּנִי וְאַעֲלֵהוּ לוֹ לְעוֹלָה. וְכֵן עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה (שם ג, כז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, הֵם עוֹשִׂים לִשְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וְגוֹ' (מלאכי א, יא). מִיָּד, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל (מ״ב ג, כז). לְפִיכָךְ אָמַר יוֹנָה, הַגּוֹיִם מִיָּד יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה רֻגְזוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁיֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַגּוֹיִם שֶׁלֹּא נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, בְּעֵת שֶׁאֲנִי גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה וְהֵם יוֹדְעִים, מִיָּד הֵם שָׂבִים. וְיִשְׂרָאֵל לֹא כֵן, שֶׁבְּכָל עֵת אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָהֶם נְבִיאַי, וְהֵם קְשֵׁי עֹרֶף. וּלְפִיכָךְ, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל. וְלֹא עוֹד שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין לוֹ נְבִיא שֶׁקֶר, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין לוֹ כֵן אָמַר יוֹנָה, אֲנִי בּוֹרֵחַ מִלְּפָנָיו לְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם כְּבוֹדוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה. אִם אֶעֱלֶה לַשָּׁמַיִם, שָׁם כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ (תהלים קיג, ד). וְאִם עַל הָאָרֶץ, שָׁם כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו, ג). הֲרֵינִי בּוֹרֵחַ לַיָּם, שֶׁאֵין נֶאֱמָר שָׁם כְּבוֹדוֹ. יָרַד לְיָפוֹ וְלֹא מָצָא שָׁם אֳנִיָּה לֵירֵד. וְהָאֳנִיָּה שֶׁיָּרַד בָּהּ יוֹנָה הָיְתָה רְחוֹקָה מִיָּפוֹ מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים, לְנַסּוֹת אֶת יוֹנָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהֶחְזִירָם לְיָפוֹ, וְרָאָה יוֹנָה וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, וְאָמַר, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁדַּרְכִּי מְיֻשֶּׁרֶת לְפָנַי. וְהוּא לֹא יָדַע כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב הַדָּבָר לְהוֹדִיעוֹ שֶׁשָּׁם כְּבוֹדוֹ. אָמַר לָהֶם: אָבוֹא עִמָּכֶם. וְדֶרֶךְ כָּל הָאֳנִיּוֹת כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא מֵהֶן, הוּא נוֹתֵן שְׂכָרוֹ. וְיוֹנָה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ הִקְדִּים וְנָתַן שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' (יונה א, ג). פָּרְשׁוּ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, וּבָא עֲלֵיהֶם סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם מִיְמִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וְדֶרֶךְ כָּל הָאֳנִיּוֹת, שֶׁבָּאוֹת וְשָׁבוֹת בְּשָׁלוֹם בִּשְׁתִיקוּת. וְהָאֳנִיָּה שֶׁיָּרַד בָּהּ יוֹנָה, הָיְתָה בְּצָרָה גְּדוֹלָה לְהִשָּׁבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם (יונה א, ד). רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, מִשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָיוּ בָּאֳנִיָּה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֱלֹהָיו בְּיָדוֹ. אָמְרוּ, הָאֱלֹהִים שֶׁיַּעֲנֶה וְיַצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַצָּרָה הַזֹּאת, הוּא הָאֱלֹהִים. וְעָמְדוּ וְקָרְאוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וְלֹא הוֹעִילוּ. יוֹנָה בְּצָרַת נַפְשׁוֹ נִרְדַּם וַיִּשַׁן. וּבָא אֵלָיו רַב הַחוֹבֵל, אָמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָנוּ עוֹמְדִין בֵּין מָוֶת לְחַיִּים וְאַתָּה נִרְדָּם. מֵאֵי זֶה עַם אַתָּה. אָמַר לָהֶם: עִבְרִי אָנֹכִי (יונה א, ט). אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שָׁמַעְנוּ כִּי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים גָּדוֹל הוּא, קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ (יונה א, ו), אוּלַי יַעֲשֶׂה לָנוּ כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה לָכֶם בְּיַם סוּף. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילִי הַצָּרָה הַזֹּאת בָּאָה עֲלֵיכֶם, כִּי מִלְּפָנָיו אֲנִי בּוֹרֵחַ, כִּי חָשַׁבְתִּי כִּי אֵין בְּיַם כְּבוֹדוֹ, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה כִּי בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּבוֹדוֹ. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילִי, שָׂאוּנִי וֶהֱטִילוּנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם (יונה א, יב). רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא קִבְּלוּ הָאֲנָשִׁים מִן יוֹנָה לְהַפִּילוֹ לַיָּם, וְהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה (יונה א, ז). מֶה עָשׂוּ. נָטְלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם לַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, וְלֹא הוֹעִיל מְאוּמָה. בִּקְּשׁוּ לַחֲזֹר לַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ' (יונה א, יג). מֶה עָשׂוּ. נָטְלוּ אֶת יוֹנָה וְעָמְדוּ עַל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וְאָמְרוּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם ה', אֶל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִי (יונה א, יד), שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה הָאִישׁ, וְהוּא אוֹמֵר בְּפִיו, בִּשְׁבִילִי הַצָּרָה הַזֹּאת בָּאָה עֲלֵיכֶם. הֵטִילוּ אוֹתוֹ עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו, וְעָמַד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶצְלָן, וְהַיָּם סוֹעֵר עֲלֵיהֶם. הֵטִילוּ אוֹתוֹ עַד טִבּוּרוֹ, וְעָמַד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶצְלָן, וְהָיָה סוֹעֵר עֲלֵיהֶם. הֵטִילוּ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ, מִיָּד שָׁתַק הַיָּם מִזַּעְפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְּׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיַּטִּילוּהוּ וְגוֹ' (יונה א, טו). וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָה לֵילוֹת (יונה ב, א). וְנִכְנַס יוֹנָה לְתוֹךְ פִּיו, כְּאָדָם שֶׁהוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת גְּדוֹלָה. וְהָיוּ שְׁתֵּי עֵינָיו שֶׁל דָּג כְּחַלּוֹנוֹת מְפֻתָּחוֹת מְאִירוֹת לְיוֹנָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מַרְגָּלִית אַחַת תְּלוּיָה בְּמֵעָיו שֶׁל דָּג, וְהָיְתָה מְאִירָה לְיוֹנָה כַּשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא מֵאִיר בִּגְבוּרָתוֹ בַּצָּהֳרַיִם, וְהָיָה רוֹאֶה יוֹנָה כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וְשֶׁבַּתְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה (תהלים צז, יא). אָמַר לוֹ הַדָּג לְיוֹנָה, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבָּא זְמַנִּי לְהֵאָכֵל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל לִוְיָתָן. אָמַר לוֹ: הוֹלִיכֵנִי לְשָׁם וַאֲנִי מַצִּיל אוֹתְךָ וְאֶת נַפְשִׁי. הוֹלִיכוֹ אֵצֶל לִוְיָתָן. אָמַר לוֹ לַלִּוְיָתָן, בִּשְׁבִילְךָ בָּאתִי לִרְאוֹת מְדוֹרְךָ בַּיָּם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עָתִיד לֵירֵד לִתֵּן חֶבֶל בְּצַוָּארְךָ וְלַעֲלוֹת אוֹתְךָ לִסְעוּדָה גְּדוֹלָה שֶׁל צַדִּיקִים. הֶרְאָהוּ חוֹתָמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, הִבִּיט לַבְּרִית וְרָאָהוּ לִוְיָתָן וּבָרַח מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים לִפְנֵי יוֹנָה. אָמַר לוֹ לַדָּג, הֲרֵינִי הִצַּלְתִּיךָ מִפִּיו שֶׁל לִוְיָתָן, הַרְאֵנִי כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וּבַתְּהוֹמוֹת. וְהֶרְאָהוּ נָהָר גָּדוֹל שֶׁל מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּהוֹם יְסוֹבְבֵנִי (יונה ב, ו). וְהֶרְאָהוּ שְׁבִילֵי יַם סוּף שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי (יונה ב, ו). וְהֶרְאָהוּ מָקוֹם שֶׁמִּשְׁבְּרֵי הַיָּם וְגַלָּיו יוֹצְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ (יונה ב, ד). וְהֶרְאָהוּ עַמּוּדֵי אֶרֶץ בִּמְכוֹנֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם (יונה ב, ז). וְהֶרְאָהוּ שְׁאוֹל תַּחְתִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי, ה' אֱלֹהַי (יונה ב, ז). וְהֶרְאָהוּ גֵּיהִנָּם, דִּכְתִיב: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שַׁוְעָתִי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי (יונה ב, ג). וְהֶרְאָהוּ תַּחַת הֵיכַל ה', שֶׁנֶּאֱמַר: לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי (יונה ב, ז). מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם עַל שִׁבְעָה הָרִים עוֹמֶדֶת. וְרָאָה שָׁם אֶבֶן שְׁתִיָּה קְבוּעָה בַּתְּהוֹמוֹת. וְרָאָה שָׁם בְּנֵי קֹרַח עוֹמְדִין וּמִתְפַּלְּלִין עָלֶיהָ. אָמַר לוֹ לְיוֹנָה, הֲרֵי אַתָּה עוֹמֵד תַּחַת הֵיכַל ה', הִתְפַּלֵּל וְאַתָּה נַעֲנֶה. מִיָּד אָמַר יוֹנָה לַדָּג, עֲמֹד בִּמְקוֹם עָמְדְךָ, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה. וְעָמַד הַדָּג. וְהִתְחִיל יוֹנָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְרֵאתָ מוֹרִיד וּמַעֲלֶה, הֲרֵי יָרַדְתִּי, הַעֲלֵנִי. נִקְרֵאתָ מֵמִית וּמְחַיֶּה, הֲרֵי הִגַּעְתָּ נַפְשִׁי לָמוּת, הַחֲיֵינִי. וְלֹא נַעֲנָה. עַד שֶׁיָּצָא מִפִּיו, אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה וְגוֹ' (יונה ב, י). אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַעֲלוֹת אֶת לִוְיָתָן וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְפָנֶיךָ, אֲשַׁלֵּם בְּיוֹם יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי (יונה ב, י). מִיַּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵקִיא אֶת יוֹנָה לַיַּבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה (יונה ב, יא). וַיִּרְאוּ הַמַּלָּחִים אֶת כָּל הַנִּסִּים וְהָאוֹתוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יוֹנָה, וְעָמְדוּ וְהִשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלֹהָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ (יונה ב, ט). וְחָזְרוּ לְיָפוֹ וְעָלוּ לִירוּשָׁלַיִם וּמָלוּ אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְּדוֹלָה אֶת ה' וְיִזְבְּחוּ זֶבַח לַה' וְיִדְּרוּ נְדָרִים (שם א, טז). וְכִי זָבְחוּ זֶבַח. אֶלָּא בְּרִית מִילָה, שֶׁהוּא כְּדַם זֶבַח. וְנָדְרוּ כָּל אִישׁ מֵהֶם לְהָבִיא אֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לֵאלֹהֵי יוֹנָה, וְנָדְרוּ וְשִׁלְּמוּ, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר, אֶת הַגֵּרִים גֵּרֵי הַצֶּדֶק.
8
