תנחומא בובר, אחרי מות ט״וMidrash Tanchuma Buber, Achrei Mot 15
א׳[ד"א] איש איש מבית ישראל. זש"ה היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו' (תהלים נא כ כא), למה הדבר דומה, לעשיר גדול רווק ואין לו אשה, אין ביתו בית, למה כשהאריסין באין הוא אומר להם לכו לחנות, למה שאין לו בית, ואין לו אשה, נטל אשה היה אומר להם כל מה שתביאו לי מכאן ואילך העלו אותם לבית, כך כל הימים עד שלא העמיד משה אהל מועד, היו הקרבנות קריבין (מכל) [בכל] מקום, שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וגו' (שמות כד ה), וכן הוא אומר דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ל' אלהינו (שם ח כג), כיון שהוקם המשכן, א"ל [הקב"ה] למשה אמור להם, מכאן ואילך אין אתם רשאין להקריב קרבן אלא באוהל מועד, ושם היו מעלין את (הדורות) [הדורון] להקב"ה, שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך[בכל מקום אשר תראה] כי אם במקום אשר יבחר ה' [באחד שבטיך שם תעלה עולותיך] (דברים יב יג יד), והיכן בחר הקב"ה בירושלים, שנאמר כי בחר ה' בציון [אוה למושב לו] (תהלים קלב יג), לפיכך משה מזהיר ישראל לאמר, איש איש אשר ישחט וגו', ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן וגו' (ויקרא יז ג ד).
1