תנחומא בובר, אחרי מות ב׳Midrash Tanchuma Buber, Achrei Mot 2
א׳[ואחרי מות שני בני אהרן]. ר' אבא בר כהנא פתח לשחוק אמרתי מהולל [ולשמחה מה זו עושה] (קהלת ב ב). מה מעורבב שחוק של אומות העולם שעושין [בבתי] טרטיאות ובתי קרקסיאות שלהם. ולשמחה מה זו עושה מה טיבתן של תלמידי חכמים שם.
1
ב׳ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' אחא אמר שלמה דברים ששחקה עליהם מדת הדין, כתיב לא ירבה לו נשים (דברים יז יז), וכתיב ויהי לו נשים שרות שבע מ אות וגו' (מ"א יא ג), כתיב לא ירבה לו סוסים (דברים שם טז), וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים (מ"א ה ו), [כתיב] וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (דברים יז), וכתיב ויתן המלך את הכסף וגו' (מ"א י כז), ולא היו נגנבות, אמר ר' יוסי בר חנינא היו כאבני עשר אמות, וכאבני שמונה אמות, תני ר' שמעון בן יוחי אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו. ולשמחה מה זו עושה, א"ל הקב"ה מה העטרה הזו בידך, רד מכסאך, מיד ירד מלאך בדמות שלמה וישב על כסאו, והיה שלמה מחזר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואומר אני קהלת הייתי מלך [על ישראל בירושלים] (קהלת א יב), והם אומרים לו שלמה המלך יושב על כסאו, ואתה הולך ומשתטה, והיו מכין אותו בקנה, ונותנין לפניו קערה של גריסין, באותה שעה אמר שלמה וזה היה חלקי מכל עמלי (קהלת ב י).
2
ג׳ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב היה השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, [דכתיב] שורו עיבר וגו' (איוב כא י), ישלחו כצאן עויליהם (שם שם יא), ישאו (תוף) [בתוף] וכנור וגו' (שם שם יב), יבלו בטוב [ימיהם] (שם שם יג), כיון שאמרו מה שדי כי נעבדנו (שם שם טו), אמר להם הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם אני מאבד זכרוניכם מן העולם, [דכתיב] וימח את כל היקום (בראשית ז כג).
3
ד׳[ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אנשי סדום, ארץ ממנה יצא להם ותחתיה נהפך כמו אש (איוב כח ה), מקום ספיר אבניה וגו' (שם שם ו), נתיב לא ידעו עיט וגו' (שם שם ז), ולא הדריכוהו בני שחץ וגו' (שם שם ח), כיון שאמרו נשכח את הרגל מבינותינו, דכתיב פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל וגו' (שם שם ד), א"ל הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם שאשכח אתכם מן העולם, הה"ד וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו' ויהפוך את הערים האל וגו' (בראשית יט כד כה)].
4
ה׳ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' פנחס מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, ראתה יבמה מלך, ובעלה כהן גדול, ואחיה נשיא, ושני בניה סגני כהונה, כיון שנכנסו להקריב קרבן יצאו שרופים, ונהפכה שמחתה לאבל, [הה"ד וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן].
5