תנחומא בובר, הוספה לואתחנן ד׳Midrash Tanchuma Buber, Appendix to Vaetchanan 4
א׳אז יבדיל משה (דברים שם). מהו אז, לשון שירה, מי אמר שירה, הרוצח, שכתוב בו מות יומת הרוצח (במדבר לה טז), ורוצח לא יהרג.
1
ב׳ד"א מי אמר שירה, משה אמר שירה, משל הדיוט אמר מי שאכל התבשיל יודע מה טעמו, לפי שהרג את המצרי וברח לכך יודע מה בנפשו של הורג, ואמר אז יבדיל משה.
2
ג׳ד"א מי אמר שירה, ישראל אמרו שירה, שכתוב ולארץ לא יכופר לדם (במדבר לה לג), אמרו ישראל כל מי שהרג בשגגה נהרג, כיון שאמר משה רפואתו של דבר, אמרו ישראל שירה.
3
ד׳אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש. כל הרצחנים בורחים למזרח, שנאמר וישכן מקדם לגן עדן (בראשית ג כד), קין ברח למזרח, שנאמר ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן (שם ד טז),
4
ה׳לכך כתיב מזרחה שמש. אמרו ישראל רבונו של עולם יש הות נפש שלא בטובתו, אמר הקב"ה מי שהרג נפש בשגגה, הרי נתתי לו מקום שיברח לשם, לכך נאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו (משלי כח יז), מהו עד בור ינוס, אמר הקב"ה מי שחטא בשגגה הרי נתתי לו מקום בתחומו של ראובן, את בצר במדבר בארץ המישור (דברים ד מג).
5