תנחומא בובר, בלק י״אMidrash Tanchuma Buber, Balak 11
א׳ ויבא אלהים אל בלעם לילה. זש"ה ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה (שמות יב מב), כל נסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היה, ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (בראשית לא כד), ויבא אלהים אל אבימלך [בחלום הלילה] (שם כ ג), ויהי בחצי הלילה (שמות יב יט), ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה (שם יד כ), ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), וכולם ליל שמורים.
1
ב׳ד"א למה נגלה עליו בלילה, לא היה ראוי לרוח הקודש [אלא בלילה], לפי שכל נביאי העובדי כוכבים בלילה מדבר עמם, וכן אליפז אומר בשעיפים מחזיונות לילה (איוב ד יג).
2
ג׳קום לך אתם (במדבר שם כ). כיון שהעיז פניו, שנאמר ויחר אף אלהים כי הולך הוא (שם שם כב), אמר הקב"ה רשע איני חפץ במיתתן של רשעים, הואיל ואתה רוצה ליאבד מן העולם, קום לך אתם.
3
ד׳ואך את הדבר [אשר אדבר אליך אותו תעשה] (במדבר שם כ). ללמדך שהלך בהתראה. מיד השכים בבקר, ויקם בלעם בבקר ויחבוש את (חמורו) [אתונו] (שם שם כא), וכי לא היה לו עבד או שפחה, אלא ששנאת ישראל קדמתו, ועמד בזריזות הוא בעצמו, א"ל הקב"ה רשע כבר קידמך אברהם אביהם לעקידת יצחק בנו וישכם אברהם בבקר וגו' (בראשית כב ג).
4
ה׳וילך עם שרי מואב (במדבר שם). ללמדך שהיה שמח בפורענות של ישראל.
5
ו׳ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה' [בדרך לשטן לו] (שם שם כב), מלאך של רחמים היה ולו נעשה שטן, וכך אמר [אל] בלעם גרמת לי לשמש אומנות שאינה שלי, שנאמר הנה אנכי יצאתי לשטן (שם שם לב).
6
ז׳ושני נעריו עמו (שם שם כב). זו דרך ארץ, היוצא לדרך צריך שנים לשמשו, וחוזרין ומשמשין זה את זה.
7
ח׳ותרא האתון את מלאך ה' (שם שם כג). וכי לא היה המלאך יכול לנשוף בו, ולהוציא רוחו, אלא שלף חרבו, והרי כתיב בסנחריב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' (מ"ב יט לה), וכתיב וגם נשף בהם ויבשו וגו' (ישעיה מ כד), אלא אמר לו הפה ניתנה ליעקב, שנאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו (בראשית כז כב), והאומות כולם בחרב חייהם, ואתה תחליף אומנותך ותבא עליהם בשלחהם, אף אני אבא עליך בשלך.
8