תנחומא בובר, בלק י״דMidrash Tanchuma Buber, Balak 14
א׳ ויגל ה' את עיני בלעם וירא (שם שם לא). וכי סומא היה, אלא להודיעו שאף העין ברשותו.
1
ב׳ויקד וישתחו (על אפיו) [לאפיו] (שם). שדיבר עמו.
2
ג׳ויאמר אליו מלאך ה' וגו' (שם שם לב). עלבון של אתון בא המלאך לבקש מידו, אמר לו ומה האתון שאין לה זכות, ולא זכות אבות, נצטויתי לתבוע עלבונה מידך, אומה שלימה שאתה בא לעקור על אחת כמה וכמה.
3
ד׳הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי (שם). יראתה ראתה נטתה.
4
ה׳ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים, אולי נטתה מפני כי עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתי (שם שם לג). מיכאן אתה למד שהרג את האתון.
5
ו׳ ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי כי לא ידעתי (שם שם לד). להודיע כי הוא רשע גמור, ידע כי אינו עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שיחטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו.
6
ז׳כי לא ידעתי (שם). אע"פ שמשבח אותו רשע ויודע דעת עליון, פיו העיד ואמר לא ידעתי.
7
ח׳ועתה אם רע בעיניך אשובה לי (שם). אמר לו אני לא הלכתי עד שאמר לי הקב"ה קום לך אתם (שם שם כ), ואתה אומר שאחזור כך אומנותו, לא כך אמר לאברהם להקריב את בנו, ואחר כך ויקרא אליו מלאך ה' [וגו'] ויאמר אל תשלח ידך (בראשית כב יא יב), למוד הוא לומר דבר, ומלאך בא ומחזירו, הוא אמר לי לך אתם, ועכשיו אם רע בעיניך אשובה לי.
8
ט׳ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים (במדבר כב לה). שחלקך עמהם וסופך ליאבד עמהם מן העולם.
9
י׳וילך בלעם עם שרי בלק (שם). [מלמד שכשם שהם שמחים לקלל, כך הוא שמח.
10
י״אוישמע בלק כי בא בלעם (שם שם לו)], מלמד ששלח שלוחים אל בלק לבשרו.
11
י״ב ויצא לקראתו אל עיר מואב (שם). אל מטרפולין שלהן, מה ראה לקדמו לגבולין, א"ל הגבולין הללו שנקבעו מימי נח שלא תיכנס אומה בגבול חבירתה, אלו באין לקלקל, והיה מראה לו היאך פרצו ועברו גבול סיחון, כאילו קובל עליהן.
12
י״ג ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך וגו' (שם שם לז). נתנבא שסופו לילך בקלון, ואף בלעם השיבו בענינו, ויאמר בלעם אלבלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה (שם שם לח). שאין בידי רשות לומר מה שאני רוצה.
13