תנחומא בובר, בלק ג׳Midrash Tanchuma Buber, Balak 3
א׳ ויגר מואב (במדבר כב ג). מהו ויקר, כשהיו נראים לעמונים נראים עטופים לשלום, למואבים נראים מזויינים, שנאמר וקרבת מול בני עמון אל תצורם [ואל תתגר בם (דברים ב יט), אל תצורם] כל מיני צרה, ואל תתגר בם כל מין גירוי, ולמואב אמר אל תצר את מואב [ואל תתגר בם מלחמה] (שם שם ט), מה שאתה יכול לחטוף מן החוץ חטוף, לפיכך נראין מזויינין והם היו נאגרים לעריהם, שנאמר ויגר מואב, אין ויגר אלא לשון אסיפה, כמד"א אוגר בקיץ בן משכיל (משלי י ה).
1
ב׳ד"א ויגר. לשון יראה, שהיו מתייראין מפניהם.
2
ג׳ויקץ מואב, שהיו רואין את עצמן כקוץ בפניהם.
3