תנחומא בובר, בלק ה׳Midrash Tanchuma Buber, Balak 5
א׳ וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה (שם שם ה). שם עירו, ויש אומרים שולחני היה שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני שהכל מריצים לו, ויש אומרים בתחלה פותר חלומות היה, חזר להיות קוסם, וחזר לרוח הקודש.
1
ב׳ארץ בני עמו (שם). שמשם היה בלק, והוא אמר לו סופך למלוך.
2
ג׳לקרוא לו (שם). שכתב לו לא תהא סבור שלעצמי בלבד אתה עשה, ואני לבדי מכבדך, אם תעקרם מכל האומות אתה מתכבד, וכנענים ומצרים הכל משתחוים לך.
3
ד׳הנה עם יצא ממצרים (שם) א"ל אתה מה איכפת לך, א"ל הנה כסה את עין הארץ (שם), שתי עינים שהארץ תלויה בהן, סיחון ועוג, החרימום וכיסו עיניהם
4
ה׳והוא יושב ממולי (שם). ממלי כתיב, כד"א בשם ה' כי אמילם (תהלים קיח יא).
5