תנחומא בובר, במדבר כ״הMidrash Tanchuma Buber, Bamidbar 25
א׳ [ד"א פקוד כל בכור זכר]. והרי אני מוציאם מאתים ושבעים ושלשה בכורות שנמצאו עודפים על הלוים בשעה שמנה אותם משה. ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר כך עשה משה, נטל (מאתים ושבעים ושלה) [שנים ועשרים אלף] פיטקים, וכתב בהם לוי לוי, ונטל עוד רע"ג פיטקים, וכתב בהם חמש סלעים, טרפן ונתנן בקלפי, והיה אביו של בכור מושיט ידו בקלפי, אם עלה בידו פטק שכתיב בו בן לוי היה נפדה, והיה פטור מה' סלעים, ואם עלה בידו פטק שכתוב בו ה' סלעים, היה נותן ה' סלעים, אלו דברי ר' יהודה, ר' נחמיה אומר עדיין היא מחלוקת בדבר, שהיה יכול לומר לו אין כאן פטק שכתוב בו בן לוי, לפיכך לא עלה בידי, אלא כך עשה משה, נטל פטקין כמנין כל הבכורות, וכתב בהן בן לוי, ועוד לקח פתקים אחרים במניינם, וכתב בהן חמשה סלעים, טרפן ונתנן בקלפי, והיה אביו של בכור מושיט ידו בקלפי, אם עלה בידו פטק של בן לוי, היה יודע שפדאו בן לוי, והיה פוטרו מה' סלעים, ואם עלה בידו פטק של ה' סלעים, [היה נותן חמשה סלעים], והממונה אמר לו הלא יש שם פטק אחר שכתוב בו בן לוי, ולא היתה ראוי לפדות בן לוי.
1