תנחומא בובר, בהעלותך י״אMidrash Tanchuma Buber, Beha'alotcha 11
א׳ ד"א אל מול פני המנורה יאירו. אמר (דוד) [שלמה] באור פני מלך חיים (משלי טז טו), אמר ר' יעקב בר יוסי נמנעה שמחה מן הרשעים, וניתנה לישראל, שהוצרך הקב"ה לישב עם בשר ודם בנר, שאמר להם אל מול פני המנורה, ר' לוי אמר מנורה טהורה ירדה מן השמים, למה שאמר לו הקב"ה למשה ועשית מנורת זהב טהור (שמות כה לא), א"ל כיצד נעשה, א"ל קשה תעשה המנורה (שם), אעפ"כ נתקשה משה, וירד ושכח מעשיה, עלה ואמר רבש"ע שכחתי, א"ל ראה ועשה, שנטל מטבע של אש, והראה לו עשייתה, ועוד נתקשה על משה, א"ל הקב"ה לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה, ירד משה ואמר לבצלאל, מיד עשאה, התחיל משה תמיה, ואמר אני כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה, ואתה שלא ראית עשית מדעתך, בצלאל שמא בצל אל היית עומד כשהראה לי הקב"ה, לפיכך כשחרב בית המקדש נגנזה המנורה, וזה אחד מחמשה דברים שנגנזו, הארון, והמנורה, והאש, ורוח הקודש, וכרובים, וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן, ומשמח את ירושלים, שנאמר ישושום מדבר וציה וגו' (ישעיה לה א) ואומר פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו (שם שם ב).
1