תנחומא בובר, בהעלותך י״בMidrash Tanchuma Buber, Beha'alotcha 12
א׳ וידבר ה' וגו' קח אל הלוים (במדבר ח ה ו). ילמדנו רבינו, כמה נימין היו בכנור שהיו הלוים מנגנין בו, כך שנה ר' יהודה שבע נימין היו באותו כנור, שנאמר שובע שמחות את פניך (תהלים טז יא), אל תקרי שובע אלא שבע, וכן אמר דוד שבע ביום הללתיך (שם קיט קסד), ולימות המשיח נעשית שמונה, שכן אמר דוד בניגון, למנצח בנגינות על השמינית (שם ו א), ולעתיד לבא נעשית עשר, שנאמר (שירו לאלהים שיר חדש וגו') [אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך] (שם קמד ט), ומי התקין להם, שמואל ודוד, שנאמר המה יסד דויד ושמואל הרואה באמונתם (דה"א ט כב), והם העמידו חלוקי השיר, והיו הלוים עומדין על הדוכן, ומזמרין לפני מי שאמר והיה העולם, ראה חיבה שחיבב הקב"ה את הלוים, ומתחלה בחק בהם הקב"ה שיהו משמשין אותו, לפיכך אמר הקב"ה למשה, הרבה הלוים חביבים לפני, קח אותם לשמי לשררה, (שנאמר) [מניין ממה שקראו בענין] קח את הלוים.
1