תנחומא בובר, בהעלותך י״טMidrash Tanchuma Buber, Beha'alotcha 19
א׳ ד"א עשה לך. אתה משתמש בהן, שאתה מלך, ואין אחר משתמש בהן, אלא דוד המלך, שנאמר ויעמדו הלוים (על עמדם) [וגו'] והשיר משורר והחצוצרות מחצרים (דה"ב כט כו כח), אמרו רבותינו אף החצוצרות שהיו במקדש אף הם נגנזו, אבל דוד המלך היה משתמש בכנור, שנאמר עור כבודי עורה הנבל וכנור (תהלים נז ט). אמר ר' פנחס הכהן בר חמא כנור היה תלוי למעלה מראשותיו של דוד, כיון שהגיעה חצות לילה, רוח צפונית מנשבת בו, והיה מנגן מאליו, מיד היה דוד עומד וכל התלמידים שהיו עוסקין בתורה, והיו מנדדין שינה מעיניהם, והוגין בתורה עד עמוד השחר, לפיכך היה אומר דוד עורה כבודי, דרך השחר להיות מעוררת בני אדם, אבל אני אעירה שחר.
1
ב׳ד"א עורה כבודי. מהו עורה כבודי, מפני כבוד יוצרי, שהיה יצרו אומר לו דוד הלא אתה מלך, דרך מלכים להיות עומדים בשלש שעות [ביום], ולמה אתה עומד בחצות לילה, והיה אומר לו עורה כבודי, אין כבודי לפני כבוד יוצרי, לכך נאמר עורי כבודי, והיה עומד בחצות לילה ומקלס להקב"ה, שנאמר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (שם קיט סב), אמר דוד חייב אני לעמוד בחצי הלילה ולקלסך על פלאות שעשית עם זקינתי בחצי הלילה, שנאמר ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת גו' ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך, אמר לה ליני הלילה [והיה בבקר] אם יגאלך טוב וגו' (רות ג ח ט יג). אמר ר' יהודה [הלוי] בר שלום אמרה לו בדברים אתה מוציאני, אמר לה חי ה' (שם שם יג), איני מוציאך בדברים. [ד"א] חי ה', מלמד שהשביע ליצרו שהיה מקטרגו, ואמר לו אתה פנוי והיא פנויה, הוי השעה שתזקק לה, מיד נשבע אותו הצדיק חי ה' איני נוגע בה בזו הלילה, ולא בועז לבדו אלא כל הצדיקים משביעים על יצרם, שכן אתה מוצא בדוד שכשנפל שאול בידו מה אמר דוד, ויאמר דוד חי ה' כי אם [ה'] יגפנו או יומו יבא ומת (ש"א כו י), למה נשבע שני פעמים, אמר ר' שמואל בר נחמן היה יצרו בא ואומר לו אילו נפלת אתה בידו לא היה מרחם עליך והיה הורגך, ומן התור מותר להורגו, שהרי רודף הוא, לפיכך קפץ ונשבע שני פעמים, חי שאיני הורגו, אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אתה יודע כחו של יצה"ר שהוא קשה, אמר להם הקב"ה סילקו אותו קימעא קימעא ואני מעבירו, שנאמר סולו סולו המסלה וגו' (ישעיה סב י), ואומר סלו סלו פני דרך וגו' (שם נז יד), ולעולם הבא אני עוקרו מכם, שאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם (יחזקאל לו כו), כך דרש ר' תנחומא בר אבא.
2