תנחומא בובר, בהעלותך ז׳Midrash Tanchuma Buber, Beha'alotcha 7
א׳ד"א אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שלא תהיו מבזין את המנורה הזו, שנאמר כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה (זריה ד י), מהו שבעה, אלו שבעה כוכבים שמשוטטין בכל הארץ, יאירו שבעת הנרות, שבעה אלה כך הם חביבין לפניו, שלא תהיו מבזין עליהן, לכך נאמר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנ רות, שלא יטעה אותך יצרך לומר שהוא צריך אורה, ראה מה כתיב באורה, בחלונות בית המקדש, וחלונות אטומות אל התאים [וגו' כהחלונות האלה] (יחזקאל מ טז כה), בחלונות אין כתיב, אלא כהחלונות, שהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים, כדי שיהיו מוציאים אורה לחוץ, אמר ר' ברכיה הכהן [ברבי] הברק הזה תולדת אש שלמעלה הוא כשהוא יוצא מבהיק את כל העולם שנאמר ודמות החיות [מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים וגו' ומן האש יוצא ברק] (שם א יג), אמר הקב"ה איני צריך לאורה שלכם, [ולמה אמרתי לכם] אלא כדי להעלותך.
1
ב׳אמר ר' חנינא העינים שבך, שחור ולבן יש בתוכן, ואין אתה רואה מתוך לבן, אלא מתוך שחור, (ואני) [ומה אם עיניך שיש בתוכן שחור ולבן ואין את רואה אלא מתוך השחור, הקב"ה שכולו אורה] צריך אורה משלך.
2