תנחומא בובר, בהעלותך ט׳Midrash Tanchuma Buber, Beha'alotcha 9
א׳ בהעלתך. זש"ה חשך לא יחשיך ממך [ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה] (תהלים קלט יב), ואתה אומר לנו בהעלתך את הנרות, למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אוהב, א"ל המלך תהא יודע שאצלך אני סועד, אלא התקין לי, הלך אוהבו התקין מטה של הדיוט, מנורה של הדיוט, שלחן של הדיוט, כיון שבא המלך באו עמו שמשין, סובקין לפניו מכאן ומכאן מנורות של זהב, כיון שראה אוהבו את כל הכבוד, נתבייש והטמין כל מה שהתקין, שהיה הכל מן ההדיוטות, א"ל המלך מה זה, לא אמרתי לך שאצלך אני סועד למה לא התקנת לי כלום, א"ל אוהבו אדוני המלך ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך, ונתביישתי והטמנתי כל מה שהתקנתי לך, מפני שהן כלי הדיוטות, א"ל המלך חייך שאני פוסל את כל כלי שהבאתי עמי, ובשביל אהבתך איני חפץ להשתמש אלא בשלך, כך הקב"ה כולו אורה, שנאמר ונהורא עמיה (שרי) [שרא] (דניאל ב כב), והוא אומר לישראל התקינו לי מנורה ונרות, מה כתיב שם, ועשו לי מקדש (שמות כה ח) ועשית מנורת זהב טהור (שם שם לא), כיון שעשו באת שכינה, מה כתיב שם, ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו' (שם מ לה), מיד קרא למשה (ויקרא אל משה), ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו (במדבר ז פט), ומה דיבר אליו בהעלותך, חייכם בשביל חיבתכם אני פוסל את הכל, ומשתמש בשלכם, בהעלותך את הנרות.
1