תנחומא בובר, בהר ט׳Midrash Tanchuma Buber, Behar 9
א׳וכי ימוך אחיך, אלו ישראל, שנאמר וימוכו בעונם (תהלים קו מג), ומכר מאחוזתו, שנמכרו ביד מדי, בידי המן, ובא גואלו זה מרדכי, וגאל את ממכר אחיו, שכיסה עונותיהם של ישראל, שכולם היו ראויין להריגה, שאכלו מתבשלישי עובדי כוכבים, שנאמר ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם וגו' (אסתר א ה), ונתגרה בהם המן, שנאמר הפיל פור וגו' (שם ג ז), וזכות מרדכי נצולו, נאמר ונהפוך הוא וגו' (שם ט א), הוי וגאל את ממכר אחיו.
1
ב׳ד"א ובא גואלו הקרוב אליו, זה הקב"ה, שנאמר גואלם חזק ה' (ירמיה נ לד), הקרוב אליו, זה הקב"ה, שנאמר וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה (תהלים קמח יד).
2
ג׳חסלת פרשה בהר
3