תנחומא בובר, בראשית כ״טMidrash Tanchuma Buber, Bereshit 29
א׳ביד כל אדם יחתום (איוב לז ז). מהו, אלא כשברא הקב"ה את האדם העביר לפניו כל הדורות עד שיחיו המתים, הצדיקים והרשעים, א"ל ראה על מה הבאת מיתה על הצדיקים, כיון ששמע אדם כך, התחיל מיצר, אמר לפניו רבונו של עולם וכך עשיתי בעולמך, אי איכפת לי על הרשעים שהן מתים, אלא על הצדיקים שלא יהו מתרעמין עלי, אלא בבקשה ממך שלא תכתוב עלי שאני הבאתי מיתה עליהם, א"ל הקב"ה כך אני עושה, כיון שבא אדם ליפטר מן העולם, נגלה עליו הקב"ה, א"ל כתוב מעשיך שעשית שאתה מת על מעשיך שעשית והוא כותב, כיון שכתב אומר לו חתום, והוא חותם, שנאמר ביד כל אדם יחתום, ולעתיד לבא כשיושב הקב"ה לדון עם בריותיו, מביא כל הספרים של בני אדם, ומגלה להם מעשיהם, לכך נאמר ביד כל אדם יחתום וגו'.
1