תנחומא בובר, בראשית ל״וMidrash Tanchuma Buber, Bereshit 36
א׳ד"א וירא ה'. זש"ה כי לכל חפץ יש עת ומשפט (קהלת ח ו), אלא לפי שהרשעים מכעיסין להקב"ה (והקב"ה) [ואומרים הקב"ה] נשבע שאיני מביא מבול לעולם, ואנו עושים כל מה שאנו מבקשין, ומנין שנשבע הקב"ה, שכן ישעיהו אמר כי מי נח זאת לי [אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ (ישעיה נד ט)], הקב"ה רואה את הרשעים היאך מכעיסין לפניו, כביכול תוהא שנשבע, והוא אומר מה אעשה שנשבעתי, מנין, שנאמר ותהי האמת נעדרת [וגו' וירא ה' וירע בעיניו כי אין משפט (ישעיה נט טו)], למה אמר הקב"ה וירא ה' וירע בעיניו, כביכול למה כי אין משפט, אמר הקב"ה הרשעים שבעולם כך אומרים שאני נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם, [חייכם] יש לי שפטים אחרים ליפרע מכם, ומהו עושה לרשעים, משקען במים או בנהר או לתוך הבור, לכך אמר כי לכל חפץ יש עת ומשפט, לכך נאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ.
1