תנחומא בובר, בשלח י״אMidrash Tanchuma Buber, Beshalach 11
א׳אז ישיר משה וגו' (שמות טו א), זש"ה אתי מלבנון כלה [אתי מלבנון תבואי] (שה"ש ד ח). לא היה צריך לומר אלא אתי מלבנון (תבואי) [כלה] מהו אתי מלבנון תבואי, אלא לעולם הבא הקב"ה מביא ומכנס גליותיהן של ישראל, והן הולכין לירושלים, והשכינה תצא לאנפטי (פי' לתהום) שלהם, שנאמר אתי מלבנון תבואי.
1
ב׳ד"א אתי מלבנון כלה, אמר ר' לוי אמר הקב"ה עמכם הייתי בשעבודה של מצרים. אמר ר' ברכיה הכהן דרש ר' לוי בר סוסי ויראו את אלהי ישראל (שמות כד י), משנגאלו, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שם), עד שלא נגאלו, במקום שדרכה של לבינה [להנתן] היתה נתונה. גדול היה שעבודה של בבל מן שעבודה של מצרים, במצרים כתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, ובבבל כתיב כמראה אבן (הספיר) [ספיר] וגו' (יחזקאל א כו), במצרים כתיב וימררו את חייהם בעבודה קשה (שמות א יד), ובבבל כתיב והיה ביום הניח ה' וגו' ומן העבודה הקשה (ישעיה יד ג), אמר להם הקב"ה בבבל הייתי עמכם ובמצרים הייתי עמכם, הוי אתי מלבנון כלה.
2
ג׳[תשורי מראש אמנה.] (שה"ש ד ח) אמר ר' יוסי בן שונם ר הוא ושמו אמנה, וכיון שהגליות מגיעות להר זה אומרות שירה, שנאמר תשורי מראש אמנה, בזכותו של אברם. מראש שניר (שם), בזכותו של יצחק. וחרמון (שם) בזכותו של יעקב.
3
ד׳ד"א [תשורי מראש אמנה] בזכות מה זכו ישראל לומר שירה על הים, בזכות האמנה שהאמינו, מה כתיב למעלה מן הענין, וירא ישראל את היד הגדולה וגו' [ויאמינו בה' ובמשה עבדו] (שמות יד לא). אמר ר' נחמיה בזכות מה אמרו שירה, בזכות האמנה שהאמינו תחילה, שנאמר ויאמן העם (שם ד לא), תשורי מראש אמנה, בזכות האמנה זכו לומר שירה שנאמר אז ישיר משה וגו'.
4