תנחומא בובר, בשלח י״זMidrash Tanchuma Buber, Beshalach 17
א׳ד"א ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור, אמרו רבותינו מדבר שור היה שמונה מאות פרסה על שמונה מאות פרסה, והיה מלא נחשים ועקרבים וחיה רעה. אמר ר' יוסי היה שם נחשים כקורות בית הבד, ועקרבים כמלא הזרת, וכן הוא אומר המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו' (דברים ח טו). עשה בשבור מלכא שהיה עובר שם, ועברה שיירא ראשונה, ובלעה הנחש, עברה שניה ובלעה, שלישית ובלעה, והיה המלך יושב ומיצר, היו עמו שם איסקולסקיטון, אמרו לו מה אתה עומד, הביא עשרה גבורים, והביא, אמרו לו ימלאו סרודות (פי' שקים) של תבן, והיו ממלאין את הסרודות תבן, ומגלגלין לפניו והוא בולע, עד שנפתח כריסו, ולא היה יכו לזוז, ועמדו והרגו אותו, הוי המוליכך וגו'.
1
ב׳ ואומר אפעה ושרף מעופף (ישעי' ל ו), מהו שרף מעופף, העוף שהיה פורח עליו מיד היה נשרף, ר' חייא הגדול אמר אדם אחד היה בארץ ישראל מרוטה שמו, למה נקרא שמו מרוטה, אמרו פעם אחת עלה ללקט עצים מן ההר, וראה את הנחש ישן, והנחש לא ראהו, ומפחדו נשרו שערותיו, והיו קוראין אותו מרוטה, ולא צימח בו שיער עד יום מותו, הוי המוליכך וגו'.
2
ג׳אמר ר' יוסי ב"ר חנינא גדול הוא אלהינו שהצילנו מן המדבר ההוא.
3