תנחומא בובר, בשלח ד׳Midrash Tanchuma Buber, Beshalach 4
א׳ד"א [ויהי בשלח]. למה הדבר דומה, למלך שנשבה בנו, לבש נקמה באויביו והלך והביאו, נטל את השבאיי ותלאו בגרדון, התחיל לצער אותו ואמר למה עשית כך לבני, עם שהוא מצערו, התחיל להודות, ואמר המלך ווי שהודה זה, הייתי מבקש לצערו הרבה והודה מיד, נתן לו אפופסין, כך פרעה שיעבד את ישראל במצרים, התחילו המכות באות עליו, ולא שילח את ישראל אלא אחר שבאו עליו כל המכות התחיל לשלחן, אמר הקב"ה ווי ששילח אותן ויהי בשלח פרעה.
1