תנחומא בובר, בא ט״זMidrash Tanchuma Buber, Bo 16
א׳ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' (שמות יב כט). זש"ה חצות לילה אקום להודות לך (תהלים קיט סב), אמר דוד חייב אני לעמוד ולהודות לך, על מה שעשית עם זקיני ועם זקינתי בחצות הלילה, אימתי בשעה שחזרה נעמי ורות המואביה כלתה, מה כתיב ותהום כל העיר [עליהן ותאמרנה הזאת נעמי] (רות א יט), זו היא שהיתה מהלכת (באיסקופיא סתטא) [באיסקופיסטא], נעמי זו היא שהיתה מהלכת ולובשת מילתין, האמונים עלי תולע וגו' (איכה ד ה), ישבו שתיהן בוך בית אחד. ותאמר [לה] נעמי (אל רות כלתה) [חמותה] בתי הלא אבקש [לך] מנוח וגו' (רות ג א), מיכאן אמרו שאין לאשה מנוח בבית אביה כי אם בבית בעלה, ועתה הלא בועז מודעתנו (שם שם ב), מהו מודעתנו מקרובינו הוא, (הלא) [שנאמר] קרוב לנו האיש וגו' (שם ב כא). ונשיא של דור למה היה יוצא וישן לו בגורן, אלא שהיה הדור פרוץ הרבה, והיה יוצא וישן בגורן, בשביל לגדור את הפרוצים, אלא ורחצת וסכת (שם ג ג) לא עשתה כן, אלא רות היתה נקיה הרבה, אמרה מי שהיתה רואה אותי כך, אומר זונה זו מה עשתה, ותרד הגורן [ותעש ככל אשר צותה חמותה] (שם שם ו), משירדה עשתה כל מה שצותה חמותה.
1
ב׳ ויאכל בועז וישת וייטב (אל) לבו (שם שם ז), מהו וייטב לבו, שאכל מתיקות אחר מזונו, לפי שמיני מתיקה מרגילין הלשון לתורה.
2
ג׳ד"א וייטב לבו. שיגע בתורה שכתוב בה טוב לי תורת פיך (תהלים קיט עב). ויבא לשכב בקצה הערימה [ותבא בלט] (רות שם), בלט בנוח.
3
ד׳ותגל מרגלותיו ותשכב (שם), ויהי בחצי הלילה וגו' (שם שם ח), שעמד לעסוק בתורה, ויחרד האיש וילפת. (שם), בא לצעוק מיד אחזה בו, ואין הלשון הזה אלא לשון תפיסה, שנאמר וילפת שמשון (שופטים יז כט), מהו ויחרד, סבר שמא רוח הוא או מזיק, נתן ידו על ראשה ומצאה אשה, כי השדים אין להם שיער.
4
ה׳ ויאמר מי את, ותאמר אנכי רות אמתך [וגו'], ויאמר ברוכה את לה' בתי (רות ג ט י) לא דייה שלא קיללה, אלא שבירכה, היטבת חסדך האחרון מן הראשון (שם), כך היה בועז, דורש מה אוהבת אשה בחור עני מזקן עשיר, ואני בן שמונים שנה, ובאת אצלי לקדש שם שמים, התחיל לברכה, אמר לה ליני הלילה וגו' [אם יגאלך טוב] (שם שם יג), ואם לא חפץ לגאלך וגו' (שם), אמר ר' יהודה הלוי בר' שלום בא לו יצר הרע, אמר לו אתה פנוי והיא פנויה, טול אותה, מיד השביע ליצרו ואמר לו חי ה' (שם), איני נוגע בה. אמר ר' הונא אמרה לו בדברים אתה מוציאני, אמר לה חי ה' איני מוציאך בדברים, אמר דוד חייב אני להודות לך על נסים שעשית עם זקני ועם זקנתי בלילה, לכך חצות לילה אקים להודות לך.
5
ו׳ ד"א חצות מדבר בישראל שהיו במצרים רבוצים על מטותיהם, והקב"ה עשה מלחמתן, שנאמר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'.
6