תנחומא בובר, חיי שרה ד׳Midrash Tanchuma Buber, Chayei Sara 4
א׳[ואברהם זקן]. בא וראה מאדם ועד אברהם עשרים דורות ואין כתיב בהן זקנה אלא בו, היו מולידים בנים ובני בנים, ולא היו ניכרים איזה הבן ואיזה האב, והיו הבנים מכים את האבות ולא היו יודעין, שנאמר ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה (תהלים עח לג), שהיו הכל שוין עד שבא אברהם ונתן לו הקב"ה את העטרה הזו שהוא עיטור לאדם כשהו מזקין, ואימתי באה עליו כשהוא עושה צדקה, שנאמר עטרת תפארת שיבה (משלי טז לא), והיכן את מוצאה, בדרך צדקה תמצא (שם), מי היה זה אברה שכתיב בו כי ידעתיו למען אשר יצוה את וגו' (בראשית יח יט), א"ל הקב"ה חייך שאתה ראוי לזקנה, לכך נאמר ואברהם זקן, ואף דוד נטל העטרה הזו, שנאמר והמלך דוד זקן (מ"א א א), למה שעשה כמדת אברהם, שנאמר ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו (ש"ב ח טו), לכך נאמר עטרת תפארת שיבה.
1