תנחומא בובר, חיי שרה ז׳Midrash Tanchuma Buber, Chayei Sara 7

א׳ויוסף אברהם ויקח אשה (בראשית כה א). זש"ה וזכור את בוראך (קהלת יב א), מהו בוראך זה הקב"ה. עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים [ואין אתה בא לידי עברה וכו' מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי ושלשתן בפסוק הזה. וזכור את בוראך זה הקב"ה, (באריך) [בארך] זו באר שיצאתה מליחה סרוחה. (בוראך) [בורך] למקום שאתה עתיד ליתן דין וחשבון, הוי וזכור.

ב׳[בימי בחורותיך] (שם) לא תמתין עד משתזקין [אלא] עד אשר לא יבאו ימי הרעה, אמר ר' יצחק אלו ימי הזקנה שהוא אומר לעשות דבר ולא יכול, ולמה ימים של רעה המה, אמר ר' שמעון בן יוחי משל למה הדבר דומה לאחד שהיה יושב על הדרך ומקפה לעוברים ולשבים, א"ל המלך חזור בך ולא חזר בו, משהזקין אמר אני משלים למלך, אמרו לו אין המלך מחזיק לך טובה, למה לפי שלא בטובתך חזרת בך, הוי וזכור.

ג׳והגיעו שנים [אשר תאמר אין לי בהם חפץ] (קהלת יב א), אלו היסורין.

ד׳עד שלא תחשך [השמש והאור (שם ב), השמש], זה פרצוף פנים. והאור, אלו העינים. והירח, אלו הלחיים והכוכבים, אלו השיניים.

ה׳ ושבו העבים אחר הגשם (שם שם). משהגשם בא, העבים באים, לא משהעבים באים הגשם בא, אלא משעיניו דולפות ריסי עיניו יורדין להם, לכך ושבו העבים.

ו׳ביום שיזועו שומרי הבית (שם ג), אלו ארכובותיו. ר' חייא בן נחמיה אומר אלו עצמותיו.

ז׳והתעותו אנשי החיל (שם שם), אלו זרועותיו.

ח׳ובטלו הטוחנות, אלו מלתעותיו.

ט׳וחשכו הרואות, אלו העינים. וסוגרו דלתים בשוק (שם ד), אלו רגלים. למה כשהוא מזקין אינו מרבה רגליו בשוק שרגליו נאספות מן השוק. בשפל קול הטחנה (שם שם), על ידי שנתעצל באכילה. ויקום לקול הצפור, אמר ר' לוי ב"ר שלום אפילו שומע קול הצפור מצפצף הוא סבור שמא גנבים הם.

י׳ד"א ויקום לקול הצפור. כשם שבני הצפור מטין לאביהן שיבא ויתן לתוך פיהם, כך הוא מקוה למי שיבא ויתן לתוך פיו. וישחו כל בנות השיר (קהלת ד), אלו השפתים, שכל ימיו שהוא בחור קולו יצא, וכיון שמזקין הן מתרפות ואין קולו הולך.

י״אגם מגבוה ייראו (שם ה), אמרו לו מבקש אתה לבא ולבקר את החולה הזה, אומר להן יש שם סולם לעלות, יש שם מקום גבוה, שהוא מתיירא מגבוה.

י״ב ד"א גם מגבוה [ייראו וחתחתים בדרך]. אומרים לו בא ונצא לבית הכנסת, והוא משבר את הדרך, ועושה אותו קימעא קימעא.

י״ג וינאץ השקד, זה הלוז שיש בסוף השדרה.

י״דויסתבל החגב, אלו רגליו שהן מתנפחות. ותפר האביונה, אפילו התאוה בטלה, כל הדברים הללו מגיעין לזקן, אבל אברהם אע"פ שכתוב בו ואברהם זקן, לא בטלה תאותו, שנאמר ויוסף אברם ויקח אשה.