תנחומא בובר, חקת י״בMidrash Tanchuma Buber, Chukat 12
א׳ ויחכם מכל אדם (מ"א ה יא). מאדם הראשון, ומה היתה חכמתו, אתה מוצא בשעה שביקש הקב"ה לבראות אדם הראשון, נמלך במלאכי השרת, אמר להן נעשה אדם בצלמנו (בראשית א כו), אמרו לו מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח ה), אמר להם [אדם שאנירוצה לבראות בעולמי תהא] חכמתו מרובה משלכם, מיד העביר לפניהם כל בהמה חיה ועוף, אמר להן מה שמותן של אלו, ולא ידעו, כיון שברא אדם הראשון העבירן לפניו, אמר לו מה שמותן של אלו, אמר לזה נאה לקרותו שור, לזה ארי, לה סוס, וכן לכולם, שנאמר ויקרא אדם שמות לכל הבהמה וגו' (בראשית ב כ), א"ל אתה מה שמך, א"ל אדם, שנבראתי מן האדמה, א"ל הקב"ה אני מה שמי, א"ל ה', שאתה אדון על כל הבריות, היינו דכתיב אני ה' הוא שמי (ישעיה מב ח), שקרא לי אדם הראשון, [הוא שמי שהתניתי ביני לבין אומות העולם].
1