תנחומא בובר, אמור ט״וMidrash Tanchuma Buber, Emor 15
א׳[ד"א שור או כשב. זש"ה] ברעתם ישמחו מלך (הושע ז ג), וכי מה ראה בשור לעשותו ראש לקרבנות, אמר ר' לוי משל למטרונא שיצא עליה שם רע מאחד מגדולי המלכות, בדק המלך בדברים, ולא מצא בהם ממש, מה עשה המלך עשה סעודה גדולה והושיבו בראש המסובין, להודיע שבדק המלך בדברים ולא מצא בהן ממש, [כך לפני שהיואו"ה אומרים לישראל אתם עשיתם את העגל ובדק הקב"ה את הדברים ולא מצא בהן ממש] לפיכך נעשה [שור] ראש לקרבנות. [הה"ד] שור או כשב או עז.
1
ב׳ ר' הונא ור' אידי בשם ר' שמואל בר נחמן מוצלים היו ישראל מאותו מעשה, שאילו עשו את העגל היה להם לומר אלה אלהינו ישראל, אלא גרים שעלו עמהם עשאוהו ואמרו לישראל אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד).
2