תנחומא בובר, אמור ג׳Midrash Tanchuma Buber, Emor 3
א׳אמור אל הכהנים. מה כתיב למעלה מן הענין, ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני וגו' (ויקרא כ כז), זש"ה וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים (ישעיה ח יט), אמר הקב"ה לישראל אם יאמרו אליכם דרשו אל האובות, והניחו אלהים שבשמים, אמרו להם הלא עם [אל]אלהיו ידרוש (שם), כשם שאמר אליהו לאחזיהוהמבלי אין אלהים בישראל וגו' (מ"ב א ג), למה לנו להניח לחי העולמים, וה' אלהים אמת [הוא אלהים חיים ומלך עולם] (ירמיה י י), וכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים (דברים ד ד), לפיכך נדרוש באלהים חיים, אבל [אלוה] אומות העולם מתים, כמוהם יהיו עושיהם (תהלים קטו ח), מה כתיב אחריו לתורה ולתעודה [אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר] (ישעיה ח כ), ר' יוחנן ור' לקיש, ר' יוחנן אמר אמר הקב"ה אם לא יאמרו כדבר הזה לאומות העולם אשר אין להם שחר, [ור' לקיש אומר אשר אין לו שחר] האובות והידעונים על עצמם אינן מעלים את השחר, שהם נתונין באופל, וכל שכן על אומות העולם, ואם תאמר ממי נדרוש, הרי הוא אומר, ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט וגו' על פי התורה אשר יורוך (דברים יז ט יא).
1