תנחומא בובר, כי תשא ו׳Midrash Tanchuma Buber, Ki Tisa 6
א׳ד"א כי תשא (וגו'] ולא יהיה בהם נגף. כיון ששמע משה כן נתיירא ואמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב ד), אמר ר' יהודה ב"ר אלעאי אמר משה כבר מצינו שפדיון נפשו של אדם ככר כסף, שנאמר והיה נפשך תחת נפשו או כר [כסף] תשקול (מ"א כ לט), ר' יוחנן אמר ממי למד ממוציא שם רע, שנאמר וענשו אותו מאה כסף (דברים כב יט), ואנחנו הוצאנו שם רע על הקב"ה, ואמרנו אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן מאה כסף, ריש לקיש אמר מן האונס למד משה, כתיב באונס ונתן איש השוכרב עמה [לאבי הנערה חמשים כסף] (דברים כב כט), ונחנו אנסנו את הדיבור, שכתיב לא יהיה לך [אלהים אחרים] (שמות כ ג), ועשינו ע"ז, כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן חמשים כסף, ר' יהודה בר סימוחן אמר משור נגח למד משה, שנאמר אם עבד יגח השור [או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו] (שמות כא לב), ואנחנו הרמנו כבודו בשור, שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו כ), כל אחד ממנו צריך ליתן שלשים שקל, ידע הקב"ה מה בלבו של משה, א"ל חייך לא ככר כסף, ולא מאה כסף, ולא חמשים שקלים כסף, ולא שלשים שקלים, אלא זה יתנו.
1