תנחומא בובר, קרח ט״וMidrash Tanchuma Buber, Korach 15
א׳ [ואהרן מה הוא כי תלינו עליו] (במדבר טז יא). כל הדברים האלו פייס משה לקרח, ואין אתה מוצא שהשיבו דבר, לפי שהיה פיקח ברשעו, אמר אם אני משיבו יודע אני שהוא חכם גדול, עכשיו יקפחני בדבריו ומקלקלני ואני מתרצה לו בעל כרחי, מוטב שלא אזקק לו, כיון שראה משה שאין בו תועלת, פירש הימנו, וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם (שם שם יב), אף הם עמדו ברשען, ולא נזדקקו להשיבו, ויאמרו לא נעלה (שם), פיהן הכשילן לרשעים, וברית כרותה לשפתים, וירדו להם לשאול, שנאמר וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה (שם שם לג), לאחר שירדו חיים שאולה מתו.
1