תנחומא בובר, קרח י״טMidrash Tanchuma Buber, Korach 19
א׳ לא חמור אחד מהם נשאתי (שם טז טו). מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי, בנוהג שבעולם דם שהוא עשה בהקדש נוטל שכרו מן ההקדש, בשעה שהייתי יורד ממדין דמצרים, היה דרכי ליטול מהם חמור, שבשביל צורכיהם אני יורד ולט נטלתי, וכן שמואל הצדיק אמ הננו ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי (ואת חמור) [וחמור] מי לקחתי (ש"א יב ג), שור שהייתי מקריב לקרבנותיהם, ומבקש רחמים עליהם, וכן למשוה עליהם מלך משלי היה, שנאמר עגלת בקר תקח בידך וגו' (שם טז ב), וכן הוא אומר כי זבח היום לעם בבמה (שם ט יב), ולא נטלתי משלהם, ובשעה שהייתי חוזר ועושה את דיניהם וצורכיהם והולך וסובב עיירות, שנאמר והלך מדי שנה בשנה וגו' (שם ז טז), דרך העולם בעלי דינין הולכין אצל הדיין, ואני הייתי הולך וסובב מעיר לעיר וממקום למקום, וכן אמר משה לישראל כי יהיה להם דבר בא אלי (שמות יח טז), ואני לא עשיתי כן, אלא אני מטריח והולך אצלם, ולא הרעותי (לאחד) [את אחד] מהם (במדבר טז טו), שלא חייבתי את הזכאי, ולא זכיתי את החייב, כשראה משה שעמדו בגאותם ובמרדיהם, ויאמר משה לקרח אתה וכל עדתך וגו', וקחו איש מחתתו וגו', ויקחו איש את מחתתו וגו' (שם שם ט זיז יח), הלך קרח כל אותה הלילה, והיה מטעה את ישראל, ואומר להם מה אתם סבורים שאני עוסק ליטול הגדולה לעצמי, אני מבקש שתהא הגדולה חוזרת על כולנו, שמשה נטל גדולה לעצמו, וכהונה גדולה נתן לאהרן אחיו לחק עולם, והיה הולך ומפתה כל שבט ושבט כראוי לו, עד שנשתתפו עמו, מנין שבשעה שנכנסו ובאו עמו, מיד וידבר ה' וגו', הבדלו וגו', ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל בשר וגו' (שם שם כ כא כב), אמרו לפניו רבש"ע, מלך שמרדה עליו מדינה, שעמדו וקיללו את המלך, או שלוחיו עשרה או עשרים מהן, משלח לגיונותיו, ועושה בה אנדרולומוסיא, והורג הטובים עם רעים, לפי שאינו מכיר בהם, מי מרד ומי לא מרד, מי כיבד את המלך וי קיללו, אבל אתה יודע מחשבותיו של כל אדם, ומה הלבבות והכליות יועצות, ואתה יודע מי חטא ומי לא חטא, ואתה יודע רוח של כל אחד ואחד, לכך נאמר אל אלהי הרוחות לכל בשר, אמר להם הקב"ה יפה אמרתם, אני מודיע את הדבר מי חטא ומי לא חטא.
1