תנחומא בובר, לך לך כ״וMidrash Tanchuma Buber, Lech Lecha 26
א׳כתיב בנה את האלהים התהלך נח (בראשית ו ט), וכתיב באברהם התהלך לפני, מי שהוא קרוא סבור שהיה נח גדול מאברהם, ואינו כן, ר' יוחנן וריש לקיש, ר' יוחנן אמר משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו שני בנים, אחד גדול ואחד קטן, הקטן היה אוחז בו כדי שלא יפול, והגדול היה הולך לפניו, כך כתיב בנח את האלהים התהלך נח, שלא ישתקע בדור המבול, אבל אברהם שהיה יחידו של עולם והיה צדיק, א"ל הקב"ה התהלך לפני והיה תמים, אמר ריש לקיש משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אוהב, והיה משוקע בטיט, ואחז בידו והעלה אותו מן הטיט, כך נח היה משוקע בטיט, ראהו הקב"ה נתן לו יד והעלהו מן הטיט, ואברהם למה היה דומה, למלך שהיה מהלך בחשיכה, בא אוהבו וראה אותו והאיר לו, א"ל המלך עד שאתה מאיר לי, בא והלך לפני, כך [בימי] אברהם היו כל העולם רשעים והוא צדיק, א"ל הקב"ה עד שאתה מאיר במזרח התהלך לפני.
1
ב׳בנח כתיב את האאלהים התהלך נח, וכתיב באבות העולם האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו (בראשית מח טו), אמר ר' יוחנן למה היו האבות דומין לפני הקב"ה, לרועה שהוא מהלך וצאנו מהלכת לפניו, א"ל ריש לקיש עד עכשיו הצאן היו צריכים לרועה, אלא למה היו האבות דומין לפני הקב"ה, לנשיא שהוא מהלך וזקניו מהלכין לפניו, והקנים מודיעין כבודו של נשיא, כך היו אבות העולם הולכים לפניו, שנאמר אשר התהלכו אבותי לפניו, הוי התהלך לפני והיה תמים.
2