תנחומא בובר, מצורע ב׳Midrash Tanchuma Buber, Metzora 2
א׳[זאת תהיה תורת המצורע]. אמרו רבותינו אין הנגעים באדם אלא על לשון הרע שיוצא מפיו, ורוח הקודש צווחת, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך (קהלת ה ה), להלקות את גופך, [ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא] (שם שם), ואל תאמר לפני המלאך הממונה עליך, בשגגה הוצאתי מפי את הדבור, שכל דבור שיצא מפיך בספר נכתבין, בין טוטב ובין רע בשוגג ובין במזיד, ומנין שהוא כן, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו [ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו וגו'] (מלאכי ג טז), וכן במדת פורענות אמר דוד אתה ידעת שבתי וקומי וגו' (תהלים קלט ב), ואמר איוב על שרשי רגלי תתחקה (איוב יג כז), למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך (קהלת שם), אלו הידים והגוף שהן לוקין בנגעים.
1