תנחומא בובר, מצורע ז׳Midrash Tanchuma Buber, Metzora 7
א׳[זאת תהיה תורת המצורע]. וכן אתה מוצא בנחש הקדמוני על שאמר לשון הרע על בוראו לפיכך נצטרע, ומה אמר, אמר ר' יהושע בן לוי כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו [וגו'] (בראשית ג ה), אמר לה כל אומן שונא את חבירו, וכשבקש לבראות את עולמו מן האילן הזה אכל וברא את עולמו, אף אתם אכלו ממנו ואתם יכולין לבראות כמוהו, אמר לה הקב"ה את ספרת לשון הרע, סופך ללקות, שנאמר ויאמר ה' אל הנחש וגו' (שם שם יד). במה איררו בצרעת, ואין ארירה אלא צרעת, שנאמר כי צרעת ממארת הוא (ויקרא יג נא). אמר ר' הונא דשאב [בשם] ר' יהושע בן לוי, הסלעין (פי' הגוונין) שהן על הנחש הוא צרעותו, ולא עוד אלא כל בעלי מומין מתרפאין לעולם הבא והנחש אינו מתרפא, שנאמר ארור אתה מכל הבהמה (בראשית שם), מהו מכל, שהכל מתרפאין והוא איננו מתרפא, בני אדם מתרפאין, שנאמר (אז ידלג כאיל פסח וגו') אז תפקחנה עיני עורים וגו' [אז ידלג כאיל פסח וגו'] (ישעיה לה ה ו), ובחיה ובהמה כתיב, זאב וטלה ירעו כאחד (שם סה כה), אבל הנחש אין לו רפואה, שנאמר ונחש עפר לחמו (שם), אמר ר' חלבו אפילו אוכל כל מעדני עולם, אינו טועמן אלא עפר, ואף לעתיד לבא כן, ונחש עפר לחמו, שאינו מתרפא לעולם, שהוא הוריד את הבריות לעפר, ומי גרם לו, עטל ידי שאמר לשון הרע, לכך זאת תהיה תורת המצורע, הרבה תורות בספר הזה, (זאת תורת האשם), זאת תורת העולה (ויקרא ו ב), [זאת תורת האשם] (שם ז א), זאת תורת זבח השלמים (שם שם יא), ואף כאן התקנתי תורה למצורע, זאת תהיה תורת המצורע וגו'.
1