תנחומא בובר, משפטים ח׳Midrash Tanchuma Buber, Mishpatim 8
א׳אם כסף [תלוה את עמי], לא תאמרו כסף, אלא אפילו כל דבר שתלוה אותו לא תהיה לו כנושה, ולא תאמר כסף אמרה תורה שלא להלוות ברבית, אני מלוה אותו בחטים, שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, הוי מביט בעני כאילו הוא עמך, מכאן אמרו רבותינו עני שבשוק ועני [בחצר שלך] שבחצר קודם. עני קרובך ודר בעיר אחרת עני קרובך קודם, את העני עמך, אותו העני שהוא עמך ומשלך לא תהיה לו כנושה, לא בשביל שאמרתי לך [לנכרי תשיך], תהא מלוה לנכרי ומניח לישראל, לומר שאני משתכר מן הנכרי, אמר הקב"ה הוי יודע שאני שעשיתי אותו עני ולך עשיר, יכול אני להחזירך לעשות עני אותך. אמר רב נחמן [ראה] מה כתיב נתן תתן לו [וגו'] (דברים טו י), כי למען אין כתיב כאן, כי (אם) בגלל הדבר הזה (שם), מהו בגלל, הוי יודע גלגל הוא, אני עשיתי אותו עני ואותך עשיר, לא תגרום לי להחזיר את הגלגל, ואעשה אותך עני. אמר ר' שילה ראה מה כתיב לא תאמץ את לבבך [וגו' מאחיך] (שם שם ז), מהו מאחיך, מעני אין כתיב כאן, אלא מאחיך, ששניכם שוים, לא תגרום לי שאחזיר את הגלגל ואעשה אותך כמותו.
1
ב׳ מאחיך האביון. אמרו עליו על ר' תנחום בן חנילאי כשהיה לוקח לביתו בשר או ירק, או כל דבר, היה אומר לבני ביתו הפרישו לעניים חלקם, שלא לקחתי אלא ליטרא אחת של בשר בשבילי, ולעני חצי ליטרא, שהיה מקיים ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה (קהלת ז יד), שתבא על אחרים, למה שאין אתה רחוק מן העניות אצלך הוא, ואת העני עמך.
2