תנחומא בובר, נשא ד׳Midrash Tanchuma Buber, Nasso 4
א׳ אמרו רבותינו בשם ר' חנינא אביו של ר' אחא הנואף והנואפת עוברים על עשרת הדברות, אמר להם על תשעה אנו מודים, אלא על השבת כיצד,
1
ב׳על אנכי, שכל הנואף אשת חבירו כאילו כופר בהקב"ה, שנאמר כחשו בה' ויאמרו לא הוא (ירמיה ה יב).
לא יהיה, שכתוב בו כי [אנכי] ה' אלהיך אל קנא (דברים ה ט), ושני פעמים אמור בסוטה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו (במדבר ה יד), ולמה שני פעמים, שהוא מקנא להקב"ה ולבעלה, שנאמר כי מנחת קנאות הוא (שם שם טו), שהיא שתי קנאות.
לא תשא את [שם] ה' אלהיך, שהוא נואף ונשבע על שוא שלא עשה.
כבד את אביך, שהנואף עם הסוטה מתעברת ממנו, ואומרת לבעלה ממך אני מעוברת, והעובר גדול, ומכבד לפני בעלה, סבור שהוא אביו ואינו אביו, ועובר בשוק ומבזה את הנואף, שסבור שאינו אביו.
לא תרצח, הנואף נכנס על מנת שאם נתפס או יהרוג או יהרג.
לא תנאף, וודאי שהוא נואף.
לא תגנוב, שהוא גונב מקור חבירו, וכן הוא אומר מים גנובים ימתקו וגו' (משלי ט יז). לא תענה ברעך, שמעידה עדות שקר [לבעלה] ואומרת ממך אני מעוברת.
לא תחמוד בית רעך ולא תחמוד אשת רעך, שכל מי שחומד אשת חבירו ונואף עמה, חומד כל אשר לחבירו, כיצד כשהוא נואף עמה והולך לו, והיא יולדת ממנו, סבור בעלה שהוא ממנו בא, כשבא להיפטר מן העולם, סבור שאותו הבן שלו, וכותב לו דייתיקי מכל נכסיו, ומורישו כל מה שיש לו, ואינו יודע שאינו בנו, נמצא שהנואף חומד כל מה שיש לו לחבירו,
לא יהיה, שכתוב בו כי [אנכי] ה' אלהיך אל קנא (דברים ה ט), ושני פעמים אמור בסוטה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו (במדבר ה יד), ולמה שני פעמים, שהוא מקנא להקב"ה ולבעלה, שנאמר כי מנחת קנאות הוא (שם שם טו), שהיא שתי קנאות.
לא תשא את [שם] ה' אלהיך, שהוא נואף ונשבע על שוא שלא עשה.
כבד את אביך, שהנואף עם הסוטה מתעברת ממנו, ואומרת לבעלה ממך אני מעוברת, והעובר גדול, ומכבד לפני בעלה, סבור שהוא אביו ואינו אביו, ועובר בשוק ומבזה את הנואף, שסבור שאינו אביו.
לא תרצח, הנואף נכנס על מנת שאם נתפס או יהרוג או יהרג.
לא תנאף, וודאי שהוא נואף.
לא תגנוב, שהוא גונב מקור חבירו, וכן הוא אומר מים גנובים ימתקו וגו' (משלי ט יז). לא תענה ברעך, שמעידה עדות שקר [לבעלה] ואומרת ממך אני מעוברת.
לא תחמוד בית רעך ולא תחמוד אשת רעך, שכל מי שחומד אשת חבירו ונואף עמה, חומד כל אשר לחבירו, כיצד כשהוא נואף עמה והולך לו, והיא יולדת ממנו, סבור בעלה שהוא ממנו בא, כשבא להיפטר מן העולם, סבור שאותו הבן שלו, וכותב לו דייתיקי מכל נכסיו, ומורישו כל מה שיש לו, ואינו יודע שאינו בנו, נמצא שהנואף חומד כל מה שיש לו לחבירו,
2
ג׳אמרו לו לר' חנינא הרי אמרנו תשעה, [זכור את יום] השבת כיצד עובר עליו, אמר להם אני אומר לכם פעמים כהן שיש לו אשה כהנת, ישראל נואף בא עליה, והיא יולדת ממנו, סבורים בו שהוא בנו של כהן, ועומד התינוק ומשמש בבית המקדש, ועורך עצים ומעלה בשבת, ונמצא מחלל השבת, הרי עשרת דברות שהסוטה עוברת עם הנואף, ועליה אמר שלמה ומוצא אני מר ממות [את האשה אשר היא מצודים וחרמים] (קהלת ז כו), מהו מצודים, צדה בעולם הזה ולעולם הבא, וחרמים החרם הזה צד במים, ואינו צד ביבשה, אבל האשה צד בים וביבשה.
3
ד׳ ד"א ומוציא אני מר ממות. אם זכה אדם, מצא אשה מצא טוב (משלי יח כב), ואם לאו ומוציא אני מר ממות. את האשה (קהלת שם), כשהיא טובה אשת חיל מי ימצא (משלי לא י), וכשהיא רעה ומוצא אני מר ממות. טוב לפני האלהים ימלט ממנה (קהלת שם), זה יוסף, וחוטא ילכד בה (קהלת שם), זה זמרי. ד"א [טוב] זה בועז שהוא אומר לרות ליני הלילה (רות ג יג), וחוטא ילכד בה, זה שמשון. ד"א טוב לפני האלהים ימלט ממנה, זה פלטי, וחוטא ילכד בה, זה אבשלום.
4
ה׳ד"א טוב לפני האלהים ימלט ממנה, מי שהוא רואה אשה סוטה ובורח ממנה, וחוטא ילכד בה, מי שהוא נתפס בה, לכך נאמר איש איש כי תשטה אשתו. ד"א ומוציא אני מר ממות, לא קולנית, ולא רגל רמה, ולא פרוצה בשחוק, זה דרך בנות ישראל, ואם היתה פרוצה באחת מהן, מתרה בה ע"פ שנים [עדים ואומר לה], מה ליך לשחק עם פלוני, מה ליך לדבר עמו, אם דיברה עד עכשיו מותרת לביתה ולאכול בתרומה, [נכנסה עמו בסתר ושהתה כדי טומאה אסורה לביתה ולאכול בתרומה].
5