תנחומא בובר, נצבים ח׳Midrash Tanchuma Buber, Nitzavim 8
א׳למען הקים אותך היום לו לעם וגו' (דברים כט יב). שלא אחזור בדבר שנשבעתי לאבותם. ולא אתכם לבדכם (שם שם יג), אלא אף דורות העתידין לבא היו שם, שנאמר כי את אשר ישנו פה עמנו וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום (שם שם יד), ולמה אומר ישנו פה ולמה אומר איננו פה, לפי שכל הנפשות היו שם, והגוף עדיין לא נברא, לפיכך לא נאמר כאן עמידה, אמר ר' אלעזר תבא מאירה על לבן שאמר ליעקב למה גנבת את אלהי (בראשית לא ל), לעצמה אינה יכולה להציל [מן הגניבה] לאחרים היאך יכולה להציל, אבל ישראל אינו כן, שנאמר הוא תהלתך והוא אלהיך (דברים י כא), והוא משמר את ישראל כאב המשמר את הבן, שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא ד).
1
ב׳חסלת פרשת נצבים
2