תנחומא בובר, פנחס י׳Midrash Tanchuma Buber, Pinchas 10
א׳ ד"א נתון תתן להם שנטלו בעבר הירדן, וקרבו לפני יהושע ואלעזר בארץ כנען, שנאמר ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים וגו' (יהושע יז ד), ואף יעקב אבינו ידע שנוטלות מיכאן ומיכאן, שנאמר בנות צעדה עלי שור (בראשית מט כב), זה הירדן שנעשה למשה שור שלא יכנס לארץ ואמר לו [יעקב ליוסף] בנותיך נוטלות מיכאן ומיכאן.
1
ב׳והעברת את נחלת אביהן להן (במדבר כז ז). נאמר בירושה ונתתם (שם שם ט), ובבת והעברתם, שהיא מעברת נחלה משבט לשבט.
2
ג׳והיתה לבני ישראל לחקת משפט (שם שם יא). מלמד שהנחלות יוצאות בדיינין.
3
ד׳(וידבר) [ויאמר] ה' אל משה [לאמר] עלה אל הר העברים הזה וגו' (שם שם יב). מה ראה ליכתב אחר פרשת נחלות, אלא ששמע משה מפי הקב"ה נתון תתן להם, סבור שנתרצה לו הקב"ה, אמר הרי אני מנחיל את ישראל, א"ל הקב"ה גזירתי במקומה עומדת. עלה אל הר העברים וגו', אין אתה יפה מאחיך.
4