תנחומא בובר, ראה ט״וMidrash Tanchuma Buber, Re'eh 15
א׳[לך ה' הצדקה, אמר ר' אלעזר חנניה מישאל ועזריה בכשן האש אמרו הפסוק הזה, את מוצא כיון שעלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש נתכנסו כל מלכי אומות העולם, הה"ד ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא וגו' (דניאל ג כז, והיו כל אומות העולם אומרים להם הייתם יודעים שיש כח באלהיכם לעשות לכם לכל הנסים הללו, וגרמתם לו להחריב את ביתו ולהגלות את בניו, והיו כל אוה"ע מרקקין לפניהם, עד שעשאו גוש של רוק, והיה חנניה מישאל ועזריה מגביהין את פניהן כלפי מעלה, ואומרים לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. אמר ר' יהושע בר נחמיה לך ה' הצדקה צידוק הדין הוא, ולנו בושת הפנים, שאנו מכעיסין לפניך כמה פעמים ואתה סובלינו].
1
ב׳תני בשם ר' חנינא בנוהג שבעולם אדם אם יש לו שדה אחת, והוא נותנה לשליש ולרביע, אבל הקב"ה אינו כן, משיב הרוח, ומעלה עננים, ומוריד גשמים, ומפריח טללים, ומגדל צמחים, ומדשן פירות, ולא אמר להפריש אלא אחד מעשרה, לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר.
2