תנחומא בובר, ראה ט״זMidrash Tanchuma Buber, Re'eh 16
א׳[עשר תעשר] מה כתיב למעלה מן הענין, לא תאכלו כל נבלה וגו' (דברים יד כא), ר' עזריה ור' יונתן בן חגי ור' יצחק בר מריון בשם רבי יוסי בר"ח אמרו, האוכל פירותיו טבלים, כאילו אוכל נבילות וטריפות, מה טעם לא תאכלו כל נבלה [עשר תעשר], רבי אבא ורב וא בשם רב אמרו האוכל פירותיו טבלים למעשר עני חייב מיתה. אמר ר' יצחק בשלשה מקומות כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו, אחד לעניינו, ואחד לענין תורה, ואחד לענין מעשרות, לעניינו מהו אומר, ראשית בכורי אדמתך וגו' [לא תבשל גדי בחלב אמו] (שמות כג יט), מה כתיב אחריו, הנה אני שולח מלאך לפניך וגו' (שם שם כ), ולענין תורה, [מה כתיב] ראשית [בכורי אדמתך וגו' לא תבשל גדי בחלב אמו (שם לד כו)], מה כתיב אחריו ויאמר ה' אל משה כתב לך וגו' (שם שם כז), [א"ל הקב"ה למשה משה עד דסנדלא ברגלך כבוש כופה, מלא תבשל גדי בחלב אמו כתב לך את הדברים האלה], ולענין מעשרות, מה כתיב לעיל, לא תאכלו כל נבלה [וגו' לא תבשל גדי בחלב אמו (דברים יד כא), וכתיב בתריה עשר תעשר. אמר הקב"ה אל תגרמו לי לבשל גדיים בחלב אמותם עד שהן בחלב אימותם, שאם אין אתם מוציאין מעשר כראוי, רוח אחד של קדים אני מוציא ומשדפתן, כמה דאת אמר ושדפה לפני קמה (מ"ב יט כו).
1