תנחומא בובר, שלח י״חMidrash Tanchuma Buber, Sh'lach 18
א׳ עמלק יושב (שם שם כט). מה ראו לפתוח בעמלק, משל למה הדבר דומה, לתינוק שסרח ולקה ברצועה, כשמבקשין להפחידו מזיכירין לו הרצועה, כך היה עמלק רצועה רעה לישראל, ומה ראה לישב לו עד הדרך, שכך ציוהו עשו זקנו לקדמו לדרך, ועקר ממקומו וישב לו בדרך, (וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא) [והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר] והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן (שם), אלו הגבורים יושבים על הדרך, לפיכך נתכוונו המרגלים לשבר לבן של ישראל, שנאמר ויניאו את לב בני ישראל (שם לב ט).
1