תנחומא בובר, שלח י״טMidrash Tanchuma Buber, Sh'lach 19
א׳ ויהס כלב וגו' (שם יג ל). שבתחלה אמר להם אני עמכם בעצה אחת, ולבו היה לומר את האמת, שנאמר (ואשיב) [ואשב] אותו דבר כאשר עם לבבי (יהושע יד ז), והקב"ה מעיד עליו, שנאמר ועבדי כלב [עקב היתה רוח אחרת עמו] (במדבר יד כד), וכשבאו המרגלים, אמרו נאמן עלינו כלב, מיד עמד על הספסל ושיתק כל ישראל, שהיו מצווחין על משה, שנאמר ויהס כלב את העם אל משה, והם היו סבורים שהוא אומר לשון הרע, לכך שתקו, פתח ואמר עלה נעלה וירשנו אותה (שם שם), מיד חלקו ואמרו לא נוכל לעלות וגו', ויוציאו (את) דבת הארץ וגו' (שם שם לא לב).
1