תנחומא בובר, שלח כ״אMidrash Tanchuma Buber, Sh'lach 21
א׳ ותשא כל העדה ויתנו את קולם. זש"ה נתנה עלי בקולה וגו' (ירמיה יב ח), אותו קול שבכיתם גרם לכם ללקות כשונאין, ועל אותו הדור אמר ישעיה ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש (ישעי יז יא), ביום שעברתי ליתן לכם נחלת אבותיכם, נעשיתם כרוז בעולם וכאב אנוש, זו הפורענות, שנטלתם ירושה לדורות, שבכו העדה בליל תשעה באב, אמר הקב"ה אתם בכיתם בכייה של חנם, אני אקבע לכם לילה הזה בכייה לדורות, ומן אותה שעה נגזרה גזירה על בהמ"ק ליחרב, ושיגלו בני ישראל לבין האומות, שנאמר וישא ידו להם [להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות] (תהלים קו כו כז), נשיאת יד כנגד נשיאת קול.
1