תנחומא בובר, שלח ג׳Midrash Tanchuma Buber, Sh'lach 3
א׳שלח לך אנשים וגו'. ר' אחא הגדול פתח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם (ישעיה מ ח), למה דבר דומה, למלך שהיה לו אוהב והתנה עמו ואמר לו בוא לך עמי ואני נותן לך מתנה, הלך עמו ומת, אמר המלך לבנו שלל אוהבו, אע"פ שמת אביך, איני חוזר בי במתנה שאמרתי ליתן לו, בוא וטול אתה, המלך זה הקב"ה, והאוהב זה אברהם, שנאמר זרע אברהם אהבי (שם מא ח), א"ל הקב"ה, בא לך עמי, שנאמר לך לך מארצך (בראשית יב א), התנה עמו לתת לו מתנה, שנאמר קום התהלך בארץ [וגו'] כי לך אתננה (שם יג יז), ואומר כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה [ולזרעך עד עולם] (שם שם טו), א"ל הקב"ה למשה אע"פ שהתניתי עם האבות יתן להם את הארץ ומתו, איני חוזר בי, אלא ודבר אלהינו יקום לעולם (ישעיה מ ח).
1