תנחומא בובר, שלח ה׳Midrash Tanchuma Buber, Sh'lach 5
א׳ [שלח לך אנשים]. בכל מקום שנאמר אנשים צדיקים הם, [שכן הוא אומר ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים] (שמות יז ט), וכן הוא אומר והאיש בימי שאול זקן בא באנשים (ש"א יז יב), וכן חנה אומרת ונתתה לאמתך זרע אנשים (שם א יא), ולאלו אתה קורא כסילים, שולח דברים ביד כסיל (משלי כו ו), ולא נקראו חסילים, אלא על שהוציאו דבה רעה על הארץ, שנאמר ומוציא דבה הוא כסיל (שם י יח), ואעפ"כ בני אדם גדולים היו, ועשו עצמן כסילים, ועליהם משה אומר כי דור תהפוכות המה וגו' (דברים לב כ), שנבחרו מכל ישראל על פי הקב"ה ועל פי משה, שנאמר וייטב בעיני הדבר ואקח מכם וגו' (שם א כג), (מנין) [מכאן] אתה אומר שהיו צדיקים בעיני ישראל ובעיני משה, ואף משה לא רצה לשלחם עד שנמלך בהקב"ה על כל אחד ואחד [ואמר] פלוני [משבט פלוני], ואמר לו הקב"ה ראויין הן, שנאמר וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' [כלם אנשים ראשי בני ישראל המה] (במדבר יג ג), ואחר כך לסוף ארבעים יום נהפכו ועשו כל אותה צרה, והם גרמו לאותו הדור שלקה אותה המכה, שנאמר כי דור תהפוכות המה, שנתבררו צדיקים [ונתהפכו], לכך נאמר שלח לך אנשים.
1