תנחומא בובר, שמות ב׳Midrash Tanchuma Buber, Shemot 2
א׳ד"א ואלה שמות בני ישראל. זש"ה הרופא לשבורי לב וגו' מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא (תהלים קמז ג ד), כיון שמת יעקב מה כתיב, ויראו אחי יוסף כי מת אביהם (בראשית נ טו), מה ראו, ראו כל ימים שהיה יעקב קיים היה יוסף סועד עמהם, והיו אוכלין על שלחנו, וכיון שמת יעקב לא אכלו על שלחנו, שנאמר ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, אמרו יש רעה טמונה בלבו של יוסף, ושב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו (שם), ויצוו אל יוסף לאמר (שם שם טז), למי צוו לבלהה שנאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו' (שם שם יז), אמר ר' אבין אמר הקב"ה אתם אמרתם בלשון הזה אנא, עתיד כהן גדל ליכנס לבית קדש הקדשים ומלמד סניגוריא על בניכם בלשון הזה אנא השם. ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך (שם), לפשע עבדיך אין כתיב כאן, אלא לפשע עבדי אלהי אביך, אע"פ שמת אביך הוי יודע שאלהיו קיים, ויבך יוסף בדברם אליו (שם), אמר יוסף כך חשדו אותי אחי, וינחם אותם וידבר על לבם (שם שם כא), דברים שהן סמוכין על הלב, אמר להם, עד שלא ירדתם למצרים, היו חלוקים הבריות עלי לומר עבד הוא, והורדתם והודעתם שאני בן חורין, ואני הורג אתכם, יאמרו יש אדם שהורג את אחיו הוי וינחם אותם.
1
ב׳ד"א אמר להם אתם עשרה ולא יכולתם לי, ואני אחד ואוכל לעשרה, לפיכך וינחם אותם. ד"א אמר להם אתם עשרה ולא יכולתם לי, ואני אחד ואוכל לעשרה, לפיכך וינחם אותם.
2
ג׳ ד"א אמר דוד הרופא לשבורי לב (תהלים קמז ג) אלו השבטים, שהיה שבור לבם לומר שמא יהרגם יוסף, מונה מספר לכוכבים (שם שם ד), אלו השבטים, מה הכוכבים הללו אינן יוצאין אלא בשמות, שנאמר לכלם שמות יקרא (שם), וכן בכניסתן נכנסין במנין, שנא' מונה מספר לכוכבים, כך השבטים כשנכנסו למצרים כתיב בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה (דברים י כב), וכשיצאו כשש מאות אלף רגלי (שמות יב לז), והשבטים על שלא ירדו למצרים נתפרשו שמותם, ומשנכנסו נתפרשו שמותם, שנא' ואלה שמות בני ישראל.
3