תנחומא בובר, שמות כ״אMidrash Tanchuma Buber, Shemot 21
א׳וילך משה ואהרן ויאספו וגו' (שמות ד כט). אמר להם כך אמר הקב"ה פקוד פקדתי אתכם, סימן היה לישראל כל גואל שיבא בסימן הזה פקוד פקדתי, הם יודעים שהוא גואל של אמת, שכן אמר להם יוסף, ואלהים פקוד יפקוד אתכם (בראשית נ כד), כיון שהזכיר להם פקוד יפקוד מיד ויאמן העם (שמות ד לא), אמרו להם משה ואהרן באו עמנו אצל פרעה, מיד קבלו עלים זקני ישראל והלכו עמהם.
1
ב׳עד שהיו הולכין היו מגנבים עצמם אחד אחד ושנים שנים, כיון שהגיעו לפלטין של פרעה, לא נמצא עמהן אפילו אחד מהן, שנאמר ואחר באו משה ואהרן (שמות ה א), והיכן הם הזקנים, אלא שהלכו להם, אמר להם הקב"ה מה אתם סבורים שאיני פורע לכם, חייכם כשיעלו משה ואהרן לקבל את התורה אתם עולים עמהם, ואני מחזיר אתכם, שנאמר ואל הזקנים אמר שבו לכם בזה וגו' (שם כד יד), אמר להם הקב"ה בעולם הזה לא ראיתם בכבודה של תורה, אבל לעולם הבא אתם מתכבדים בל תורה, שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד (ישעיה כד לג).
2