תנחומא בובר, שמיני י״בMidrash Tanchuma Buber, Shmini 12
א׳[זאת החיה אשר תאכלו. א"ל] קב"ה הזהיר ישראל שלא יאכלו דברים רעים, שלא יטעך יצרך לומר כי דברים טובים אסר הקב"ה לישראל, אמר הקב"ה כל מה שאסרתי לך התרתי לך כנגדו, אסרתי לך דם נדה, התרתי לך דם בתולים, [אסרתי לך את הדם, התרתי לך את הטחול ואת הכבד שכולם דם], אסרתי לך בשר חזיר, התרתי לך לשון דג ששמו שיבוטא שדומה לחשיר, אסרתי לך אשת איש, התרתי לך אשת יפת תואר, [שנאמר וראית בשביה את יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה] (דברים כא יא), אסרתי לך אשת אח, התרתי לך לאחר מיתתו, [שנאמר] יבמה יבא עליה [וקלחה לו לאשה] (שם כה ה), אסרתי לך כלאים והתרתי לך סדין בציצית, אסרתי לך חלב בהמה, והתרתי לך חיה, אמר ר' ביסנא בשם ר' חייא מה שאסר הקב"ה בבהמה התיר בחיה, ומה שאסר בעוף התיר בדג, כיצד אסר חלב בבהמה, התיר בחיה, אסר גיד הנשה בחיה, התיר בעוף, אסר את הדם בעוף, התיר בדג, וכל כך למה ליתן שכר טוב לישראל שמשמרין את המצות.
1
ב׳האל תמים דרכו וגו' (ש"ב כב לא ותהלים יח לא), כי כל דרכיו של הקב"ה תמימות הן, וכי מה איכפת להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל אותה לנוחר בהמה ואוכל אותה, כלום מועילו או מזיקו, או מה איכפת לו בין אוכל טמאות לאוכל טהרות, אלא אם חכמת חכמת לך [ולצת לבדך תשא] (משלי ט יב), הא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן [את הבריות] שנאמר אמרת ה' צרופה (ש"ב שם), למה שהוא מגן עליך, [שנאמר] מגן הוא לכל החוסים בו (שם), הוי זאת החיה אשר תאכלו.
2